סלונים סימה

נולדה בשנת 1915. מתוך מאמר של ד"ר גדעון אפרת:
היא שנולדה בארץ, ביפו, צריכה היתה להרחיק עד פאריס כדי שתוכל לגלות את בהירויות הנוף הישראלי. סיפורה הוא תמצית אמנות ישראל: להימשך למערב ולגלות את המזרח, להתחיל ביהודי( משפחה רבנית, ציור פריסאי- יהודי) כדי להגיע לישראלי. ראשית הדרך, בין ההצצה לאולפנו של יצחק פרנקל בתל אביב ועד לשנה וחצי בפאריס (1935-37), ספוגה כולה בכהות של סוטין ובמלאנכוליות של פאסקין אשר הדיהם הפאריסאיים- יהודיים נראו היטב בארץ, ובין השאר גם בציורי מוקדי וליטבינובסקי של 1934- אז שני מוריה של סימה סלונים.
בכתמיות הצבע וריתמיות הקו, נרקם המתח התחבירי המיוחד של סימה סלונים. מתוך כתמי הצבע נבנית הפשטה לירית האחראית על האוירה, ואילו הקו עונה לאוירה כמו רקדן על הבימה. אוירת הצבע משדרת שרב ולעיתים סתיו. כך או אחרת, הצבעוניות היא ים-תיכונית, יבשה וחמה לרוב, עתירת צהובים, הנענים פה ושם בכחולים ואדומים. אפילו ציורי החורף יצאו אביביים כל שהם.
לאורך שלושים השנים האחרונות, שחררה סימה בהדרגה את שפת ציורה. ההפשטה הלירית שלה משנות השישים נבנתה מכתמים צפופים, עבים ומוצקים יחסית.
ההתפתחות של שנות השבעים היא לקראת יתר "א-לה-פרימה", לקראת קומפוזיציות רוחב, לקראת בהירות וקלילות גדולים יותר. ב-1968 חוזרת סימה סלונים מספרד, ובאמתחתה ציורי שוורים מופשטים עתירי ניגודי אור דרמטיים ובמרכזם שור שחור המתנגח באלימות כנגד צבעי הקנבס. בשנות השבעים, הכתמים הבהירים של הנופים המופשטים מרחפים על פני הבד הלבן ומותירים את שוליו בבתוליו. האירוע המרכזי מתרחש עתה במרכז הבד.
לאורך כל השנים הללו, איחדה סימה סלונים את הטבע הים-תיכוני עם המזג הטבעי שלה. הנופים המופשטים בצבעי האקריליק הזרימו מרבצי רגש מזכרונות הנוף אל הבד. אוירת השרב המידברי יחד עם ציורי הים הרבים, אישרו יותר ויותר את הגדרת הים- תיכונית. הצרפתיות שלה מן העבר פינתה מקום לא רק לשוורי ספרד, אלא אפילו לזיקה כלשהי למקצבי הקו נוסח חואן מירו. כישראלית, היו ציורה בזיקת חפיפה כל שהיא לכמה מציירינו הצפוניים: משהו מהשרביות המופשטת של משה מוקדי המאוחר (משנות השבעים), משהו מהדינאמיקה הקומפוזיציונית של מרסל ינקו המאוחר, ואפילו ציורי הפרחים של הציירת עשויים להזכיר משהו מפרחיו של מאירוביץ' החיפאי.
זוהי אחדות של פנים וחוץ, רוח וחומר. זוהי אחדותה של סימה סלונים.
קורות חיים:
1934-  למדה ציור בארץ אצל מוקדי וליטבינובסקי.
1935-7 – לומדת ומציירת בפאריז.
1937-8- למדה הוראת אמנות בלונדון.
1942-  זוכת פרס דיזינגוף, עירית תל אביב.
1950-  זוכת פרס הרמן שטרוק, עירית חיפה.
1953-  אחת ממיסדי כפר האמנים עין הוד.
1955-  זוכת פרס הרמן שטרוק, עירית חיפה.
1959-  זוכת פרס המועצה האזורית לאמנות, חיפה.
1962-  מורה לציור בטכניון, חיפה.
1962-  מורה לציור בסמינר הקיבוצים- "אורנים".
1978- השתלמות בפריס בהמלצת משרד החינוך.
1983- זוכת פרס "הנגב" בירוחם.
מבחר חלקי של תערוכות:
1945-  בית פבזנר, חיפה.
1954-  טרקלין גלריה לאמנות, חיפה.
1954 - כרמל סטודיו, חיפה- תערוכת גרפיקה ויישומים.
1955-  מקרא סטודיו, תל אביב.
1955 - בית האמנים, ירושלים.
1959  תערוכות באנגליה, בהולנד ובשוויץ, מטעם משרד החוץ, המחלקה לקשרי תרבות.
1962-  גלריה 220, תל אביב.
1964-  המוזיאון לאמנות חדשה, חיפה.
1966-  גלריה ע"ש צמרינסקי, תל אביב.
1966 - משתתפת בתערוכה בן-לאומית, במונקו.
1970-1972 -  גלריה, עין הוד.
1976-  המשכן לאמנות, עין חרוד.
1982- בית פלד- ניו יורק.
1987-  בית האמנים, ירושלים.
יצירותיה נמצאות באוספים רבים וחשובים בארץ ובעולם.