בונה שמואל

שמואל בונה (1930-1999) היה צייר ישראלי שחי ופעל בחיפה, ויצירתו מחברת בין נופי הארץ, חיי הבית וסיפורי המקרא. הוא נולד במזריטש שבפולין ועלה לארץ עם משפחתו בשנת 1936. חיפה, שבה גדל ובה התגורר רוב חייו, העניקה לו היכרות עם אור הים התיכון ועם מפגש התרבויות של העיר. בציוריו פיתח עולם של דמויות מסוגננות, צבע עז וסמלים, לצד עבודות שהתקרבו להפשטה גאומטרית.

בנעוריו למד ציור אצל מנחם שמי ואברהם ישכיל בחיפה, ובהמשך למד בבית הספר המקצועי שליד הטכניון. הוא הצטרף לתנועת המחנות העולים, יצא להכשרה בחולתה ושירת בפלמ״ח. במלחמת העצמאות נפצע בקרב על מצודת צפת. לאחר שחרורו שב ללימודי אמנות באולפן ההסתדרות בעיר. את דרכו כצייר בנה גם בלימוד עצמי, מתוך עיון ביצירות ובספרים, ולא רק במסגרת לימודים פורמלית. לצד האמנות החל לעבוד במדידת קרקעות.

עבודתו כמודד מטעם הסוכנות היהודית נמשכה משנת 1950 עד 1963 והפגישה אותו מקרוב עם אזורים שונים בארץ. ההיכרות עם הגליל ועם המרחב החקלאי נעשתה חלק מן המאגר החזותי שלו. בשנת 1952 הציג את תערוכת היחיד הראשונה, ובשנת 1958 זכה בפרס הרמן שטרוק מטעם עיריית חיפה. לאחר שהפסיק לעבוד במדידה הקדיש את זמנו לאמנות, ובשנים 1964-1965 השתלם בפריז בעזרת מלגה מקרן התרבות אמריקה ישראל.

יצירתו המוקדמת כללה דיוקנאות וטבע דומם בזיקה לציור הפוסט אימפרסיוניסטי. בהמשך התרחב עולם הדימויים שלו וכלל מרחבים ביתיים, נופים ודמויות מן המקרא והמסורת היהודית. בין מקורות ההשראה החזותיים שלו היו המיניאטורה הפרסית והציור הביזנטי. הוא לא נשאר נאמן לסגנון אחד: דמויות מזוהות מופיעות לצד משטחים וצורות מופשטות, והצבע נע בין עוצמה אקספרסיבית לבין גוונים בהירים. בשנות השמונים והתשעים העמיק גם בעבודה במופשט גאומטרי.

התנ״ך היה עבור בונה תחום יצירה מתמשך, ולא נושא לאיור חד פעמי. בשנת 1974 יצר סדרה של 150 ציורים בטכניקת המונוטייפ, שנאספו בספר ציורי התנ״ך בעריכת רעייתו רחל בונה. המונוטייפ מאפשר ליצור הדפס יחיד בעל אופי ציורי, והסדרה הרחבה העניקה מקום לסיפורים ולדמויות לאורך המקרא. לצד העבודות האלה צייר ארונות קודש, כלי בשמים וסדר פסח. כך נקשר העולם המקראי למנהגים ולחפצים של התרבות היהודית, ולא נותר רק במרחב ההיסטורי הרחוק.

בונה הציג בביאנלות של ונציה ופריז, ובשנת 1961 נערכה לו תערוכה בביתן הלנה רובינשטיין של מוזיאון תל אביב. בשנת 1971 הוצגה רטרוספקטיבה של עבודתו במוזיאון חיפה. הוא עסק גם באמנות במרחב הציבורי, לרבות ויטראז׳ים, ולימד באוניברסיטת חיפה, בבית הספר לאמנות בעין הוד ובסמינר אורנים. פעילותו שילבה עבודה אינטימית על נייר ובד עם פנייה למרחבים אדריכליים ועם העברת הידע והניסיון שלו לתלמידים במסגרות שונות.

בונה נפטר בחיפה בשנת 1999. בשנת 2021 הוקדשה לו במוזיאון מאנה כץ התערוכה מארץ קדם עד חוף ים, שהציגה את הקשרים בין נוף, בית ומרחב רוחני ביצירתו. בשנת 2025 הוצגה תערוכה נוספת במוזיאון משה קסטל. המפגש בין מראות מוכרים לבין עולם של אגדה ומקרא הוא מן המאפיינים המתמשכים בעבודתו: חיי הארץ אינם מנותקים מן הזיכרון התרבותי, והדמויות העתיקות מקבלות מקום בתוך שפה ציורית מודרנית, צבעונית ואישית.