איזנשר יעקב

יעקב איזנשר (1896-1980) היה צייר ואמן הדפס ישראלי, שפיתח שפה פיגורטיבית המשלבת מבנה גאומטרי עם צבעוניות מעודנת. הוא נולד בבוקובינה, התחנך בסביבה התרבותית של צ'רנוביץ והמשיך את לימודי האמנות שלו בווינה. לאחר כמה שנים בפריז עלה לארץ ישראל בשנת 1935 והתיישב בתל אביב. המעבר בין מרכזי התרבות באירופה לבין הנוף המקומי עיצב את דרכו, אך ציוריו שמרו על זיקה לדמות, לבית ולמקום גם כאשר התקרבו להפשטה.

בראשית עבודתו בלטו הרישום וחיתוך העץ. הדמויות והדיוקנאות שיצר בתקופה זו נושאים אופי אקספרסיבי, הקשור להשפעת האקספרסיוניזם הגרמני. חיתוכי עץ שיצר ברומניה בשנות העשרים תיארו, בין השאר, בעלי מלאכה וחיי יום-יום; אחד מהם הוא 'אופה' משנת 1922. בעבודות אלה הקו והניגוד בין השחור ללובן הנייר ממלאים תפקיד מרכזי. ההתנסות בהדפס הייתה חלק יסודי מן הכשרתו האמנותית, ונמשכה לצד הציור גם לאחר שעבר לארץ.

בשנות השלושים שהה איזנשר בפריז, שם התוודע מקרוב לקוביזם. השפעתו ניכרת באופן שבו בנה את התמונה ממישורים, זוויות ויחסים בין צורות. עם זאת, לא אימץ את הפירוק הגאומטרי כשיטה נוקשה. הבית נותר בית והדמות נשארה מזוהה, גם כאשר גבולותיהם שונו והמרחב אורגן מחדש. הקוביזם שימש אותו לחיפוש אחר סדר ציורי, בלי לוותר על האופי המסוים של הנושא ועל הקשר הרגשי אליו.

לאחר עלייתו נעשו נופי הארץ נושא מרכזי ביצירתו. בציוריו מופיעים בתים, רחובות ומראות יישוב, ולצדם דמויות וטבע דומם. המבנים מצטרפים זה לזה כמערכת של משטחים צבעוניים, והפרספקטיבה אינה תמיד כפופה לנקודת מבט אחת. הצבעים העדינים והקשרים בין גוון לגוון מרככים את המבנה הגאומטרי. כך נוצר מתח בין סדר אדריכלי לבין מרחב שיש בו גם חופש ודמיון, בלי שהציור מאבד את אחיזתו במראה המוכר.

בשנת 1954 פרסם מבחר חיתוכי עץ צבעוניים בשם 'יפה נוף ישראל'. הסדרה ממשיכה את העיסוק בנוף המקומי באמצעות מדיום המבוסס על חיתוך, הפרדה והרכבה של אזורי צבע. בשנות השבעים חזר גם ללוחות העץ המוקדמים שיצר בצ'רנוביץ והדפיס מהם מחדש. החזרה למטריצות הישנות מציבה זו לצד זו שתי תקופות ביצירתו: העולם האנושי של אירופה שבין המלחמות והמבט המאוחר על נופי הארץ. ההדפס נותר אפוא תחום חי בעבודתו, ולא רק שלב שקדם לציור.

בשנים 1952-1967 לימד איזנשר בבצלאל בירושלים. במקביל להוראה הציג במוזיאונים, בבתי אמנים ובגלריות, ובהם מוזיאון תל אביב וגלריה רוזנפלד. בשנת 1947 הוענק לו פרס דיזנגוף, ובשנת 1958 פרס מטעם עיריית חיפה. ציורו 'ליל כ״ט בנובמבר' נכלל באוסף הכנסת, ומבטא פן נוסף בעבודתו: עיסוק באירוע היסטורי ובחוויה ציבורית, לצד הנופים והדמויות שליוו אותו לאורך השנים.

איזנשר נפטר בשנת 1980. מעיזבונו נשמרו גם מכתבים ותצלומי דיוקן במרכז המידע לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל בירושלים. מכלול עבודתו מציג זיקה עקבית בין כושר רישום, מלאכת ההדפס וארגון צבעוני של המשטח. מקומו בציור הישראלי קשור לאפשרות שחיפש בין תיאור המציאות לבין בנייתה מחדש: ציור מודרני המשתמש בגאומטריה, אך מוסיף להעניק לנוף ולדמות נוכחות אנושית ומזוהה.