
גבאי יעקב

גבאי יעקב
יעקב גבאי (1937-2020) היה צייר ישראלי, יליד קיבוץ יגור, שעסק בעיקר בציור שמן. ביצירתו חוזרים חללי פנים, נופים עירוניים וטבע דומם, לצד מבט על מקומות בישראל ומחוצה לה. הוא למד בארץ ובפריז, ולאחר שובו שילב במשך שנים בין עבודה בקיבוץ לבין ציור. החלל הבנוי והחפצים שבתוכו היו עבורו נקודת מוצא לעולם ציורי שאינו מסתפק בתיאור המראה החיצוני.
גבאי גדל ביגור ולמד ציור אצל אהרן גלעדי ואביגדור סטימצקי. באמצע שנות השישים יצא ללימודים בבית הספר לאמנויות יפות בפריז, שם למד בסדנתו של רוז׳ה שפלן-מידי. בשנת 1970 חזר ליגור והחל לעבוד בדפוס של מפעל לגין. במשך כשלושים שנה התקיימה עבודתו במפעל לצד העשייה האמנותית. עם פרישתו לגמלאות הקדיש את זמנו לציור ולהצגת עבודותיו, תוך הרחבת קשריו עם אמנים ועם מסגרות תצוגה מחוץ לישראל.
השתתפותו בחיי הקיבוץ כללה גם עשייה חזותית במרחב המשותף. הוא היה מעורב בצביעת מבנים לקראת חגיגות היובל של יגור, יצר ציור קיר למועדון הצעירים והשתתף בתכנון קישוטים לחגים בחדר האוכל וביד למגינים. אלה היו עבודות שנועדו להשתלב בחיי הקהילה, לצד הציורים שיצר בסטודיו. הקשר בין מלאכה, דיוק ועיצוב הסביבה היה אפוא חלק מעשייתו גם מעבר לגבולות הבד.
בציורי הפנים שלו מופיעים חדרים ומרחבים אדריכליים, והם מהווים קבוצה מתמשכת בתוך יצירתו. ציורו "פנים סטודיו", המתוארך לשנת 1977, מעיד על עיסוק מוקדם בנושא. עבודות נוספות הוצגו תחת הכותרת "Interior", ובפרסום של יצירתו הופיע גם הציור "פנים חדר המבוך". הבחירה בחלל סגור מפנה את תשומת הלב למבנה החדר, לכיווני המבט וליחסים בין המרכיבים שבתוכו. בציורים אלה החדר נעשה נושא בפני עצמו, ולא רק רקע לפעילות אנושית.
לצד חללי הפנים צייר גבאי נופים מירושלים, מעכו ומקיסריה, וכן מראות מאיטליה, מפריז ומניו יורק. בתיק העבודות שפרסם נכללים גם ציורי טבע דומם ובהם אגס, פרחים וכלים. המגוון הזה מחבר בין מרחב רחב של עיר או נוף לבין התבוננות קרובה בחפצים. הוא עבד בטכניקות שונות, אך ציור השמן נותר אמצעי ביטוי מרכזי, הן בתיאורי האדריכלות והן בעבודות הטבע הדומם.
על אף המראה הפיגורטיבי של עבודותיו, גבאי הדגיש כי הציור נובע אצלו מחוויה פנימית ולא מהעתקה מדויקת של הנראה. את התפיסה הזאת קשר ללימודיו אצל שפלן-מידי. בהמשך השתמש באינטרנט להיכרות עם פעילות אמנותית בעולם וליצירת קשרים מקצועיים. בבלוג שלו פרסם את ציוריו לצד סדרת מדורי "קול קורא", שבה ריכז הזדמנויות לתערוכות, למלגות ולתוכניות שהייה עבור אמנים אחרים. פרסומים אלה הופיעו גם באתר ארטביט.
גבאי היה חבר באגודת הציירים והפסלים והציג בתל אביב, בירושלים ובחיפה, לצד תערוכות מחוץ לישראל. חייו ויצירתו נשארו קשורים ליגור גם לאחר שנות לימודיו בצרפת והרחבת פעילותו הבינלאומית. הוא נפטר בדצמבר 2020. גוף עבודתו מציע מפגש בין הכשרה ציורית מסורתית, התבוננות בסביבה הבנויה וחיפוש אחר משמעות פנימית במראות ובחללים מוכרים.
- כל האמנים 383
- א
- א. אוגוסט
- אביב לסרי יעל
- אבני שמעון
- אברמוביץ מרים(מירצה)
- אברמוביץ' פנחס
- אברמסון לארי
- אברמסון מתניה
- אגם יעקב
- אגסי רונית
- אדלר יענקל
- אהרון ארז
- אהרונוביץ רחל
- אוברזון גדעון
- אולמן גד
- אולמרט עליזה
- אופק אברהם
- אור תמר (אולגה)
- אורי אביבה
- אורלוף חנה- לפי
- אזולאי שי
- אזן אריה
- איזנברג יעקב
- איזנשר יעקב
- אייזמן מיכאל
- אינסלר שרה
- אלוויל אריה
- אלוייל
- אליאסף סמדר
- אלין
- אלכסנדרוביץ מיכאל
- אלקרא עובדיה
- אלקרע עובדיה ומוקדי
- אלרון ברוך
- אמן לא ידוע
- אפרת בני
- אפשטיין יעקב
- ארגוב מיכאל
- ארד רונן
- ארוך אריה
- אריאלי מרדכי
- אריכא אביגדור
- ארכיפנקו אלכסנדר-לפי
- ארליך מוטי
- ארצי לביא
- אתר חיים
- ב
- בוגנים איתן
- בונה שמואל
- בוסקוביץ דוד
- בזוקה ג'ו
- בזם נפתלי
- בינדר
- בירן חיים
- בלאיש אבי
- בלום לודויג
- בלס ברנס אביבית
- בלקלב ליאוניד
- בן חורין נועם
- בן שאול דדי
- בניו אלכסנדר
- בק שמואל
- בקר מיץ'
- בר אל עידו
- בראון איגור
- ברגנר יוסל
- ברגר ג'ניה
- ברוך אילן
- ברידג'מן גון
- בריליאנטובה (לב) נטשה
- בריס סמי
- ברמן רם
- ברנקוזי קונסטנטין-לפ
- ברנר ציפורה
- ברנשטיין משה
- ג
- ג'יאקומטי אלברטו-לפי
- גבאי יעקב
- גבע ציבי
- גבעתי משה
- גד הראל
- גודובניק יסנה
- גוטמן נחום
- גולדברג אברהם
- גולדמן אלברט
- גולדשמידט רונית
- גולומב נפתלי
- גורבן דימה
- גורבן מיכאל
- גורה שרית
- גורן גיל
- גיארדיאלו יוסף
- גיטלין מיכאל
- גילדור יעקב
- גכטמן גדעון
- גלדן אלי
- גלזר זיוה
- גלילי סמולינסקי חדוה
- גליצנשטיין רומנו
- גליקסברג חיים
- גלעד אלי
- גלעדי אהרון
- גרבוז יאיר
- גרבר אליק
- גרובמן מיכאל
- גרוס מיכאל
- גרוסברד יהושע
- גריגוריאן מרינה
- גרין
- גרינברג ענת
- גרשון רזיה
- גרשוני אורי
- גרשוני משה
- גרשטיין דוד
- גרשטנקורן ורד
- ד
- דאלי סלבדור- לפי
- דגה אדגר- לפי
- דוגונסי בורם
- דוד נורית
- דוד ער אמנון
- דורצ'ין יעקב
- דושי אורי
- דים יוז
- דנציגר יצחק
- דרוקס מיכאל
- דרייזיו יעל
- ה
- הולסביק
- הולצמן שמשון
- הופשטטר אוזיאס
- היימן אירית
- היימן רוני (דולומית)
- הלפרן אלחנן
- הראל שרית
- הרינג קית
- הרמן ליפוט (הונגרי)
- ו
- ואליין ברטיל
- וולמן מיכאל
- וון דן ברג שלמה
- ווסובר יעקב
- ווסרלי ויקטור
- וורהול אנדי
- וורהל אנדי-לפי
- וורקה מיכל
- ויינשטיין גל
- וייצמן מיכאל
- וינטראוב איריס
- וכטל וילהלם
- וכסלר יעקב
- ולנזואלה גוסטבו
- ונטורה אריק
- וקשטיין דוד
- ורדי יגאל
- ורדי יהודה
- ורלי פ
- ז
- ז'אנו ז'אק
- זריצקי יוסף
- ח
- חודורוב אמיר
- חייט יעקב
- חיימוף יהודית
- חסון טיטי
- חסון מאיר
- חפץ יעקב
- חרובי שמואל
- חשבי מיכאל
- ט
- טיכו אנה
- טמיר משה
- טננבאום טנא יואל
- טפלר שמואל
- טקץ' קים
- י
- יובי
- ינקו מרסל
- יעקובי דורית
- יריב רועי
- כ
- כבסה מרים
- כהאן ליאו
- כהן אייזיק
- כהן גן פנחס
- כהן סידור
- כהנא אהרון
- כץ אבנר
- כץ מאנה
- כצמן איריס
- כרמלי יעקב
- ל
- לב אתי
- לבבי רוני
- לביא רפי
- לביוש צילה
- לבנון מרדכי
- להמן רודי
- לובין אריה
- לוטן יונה
- לוי פמלה
- לוי תמר
- לופו זהבה
- לוצ'אנסקי יעקב
- לוקשבסקי אנה
- לחמן צבי
- ליבוביץ' מוני
- ליבר שפר נטע
- ליטבינובסקי פנחס
- ליידר משה
- ליפשיץ אורי
- ליפשיץ אפרים
- ליפשיץ ז'אק- לפי
- לישנסקי בתיה
- ללוש עופר
- לם שמואל
- למדן אריה
- לנדאו סיגלית
- לנדסמן תלמה
- לסר אורי
- מ
- מאירוביץ' צבי
- מארי כהן ענבל
- מודזלביץ' אפרים
- מוקדי משה
- מור הנרי- לפי
- מורו מקס
- מוריאל
- מורנטה ג'אן פייר-לפי
- מזרחי מנחם
- מטיסיס לימור
- מיברג אורלי
- מיוחס לרואו
- מילנר חנן
- מילשטיין צבי
- מימון יצחק
- מירו (לא חואן)
- מירון סימה
- מישונז גריגואר
- מלר יובל
- ממון רות
- מסג אהרון
- מצליח טל
- מצקין ולדימיר
- מרגולין יעל
- מרוז ח
- מריאן
- נ
- נורנברג שמחה
- נטיף מאיר
- נימי ציון
- ניסים שלומי
- ניקל לאה
- ננדור קטונה
- נתון אברהם
- ס
- סבא שלום
- סבין
- סביצקי חיים
- סהר חנה
- סוקול
- סוקולובסקי לורנה
- סחרוב רוס איגור
- סטימצקי אביגדור
- סטפנוב וואדים
- סיגרד אליהו
- סימון יוחנן
- סלונים סימה
- סנדובסקי משה
- סניור חיים
- ע
- עדיקא דוד
- עובדיהו שמואל
- עוזרי יגאל
- עופר - OPHEAR
- עוקשי אבשלום
- עזוז דוד
- ענבל
- עצמון אברהם
- פ
- פוכמן רומאיה
- פורבוכראי יהודה
- פורמן מארק
- פיין ליאו
- פיינגרש עודד
- פינטו שמעון
- פיצ'חדזה מאיר
- פיקאסו פבלו
- פישלזון משה
- פלדי ישראל
- פלדמן דורית
- פלומבו שמעון
- פן אבל
- פנחסוב רבשי
- פרדו יגאל
- פרונט יהושוע
- פרניק נתן
- פרנקל
- פרנקל פרנל יצחק
- פרנקפורט אדוארד
- פרץ ארד אסתר
- צ
- צ'יפרוס דמיטרי- לפי
- צ'רסקי זויה
- צוקר זיוה
- צוקר זרה
- ציגל אהרון
- צימט רוסו גילה
- צינוביץ פנחס
- ציפר משה
- ק
- קארולי מארק
- קבסה עמית
- קדישמן מנשה
- קדר בלה
- קהאן איזיק
- קובו דניאל
- קובנר מיכאל
- קוגלר אידה
- קוגן יוסי
- קולביאנסקי ישי
- קון הדי
- קון זאב
- קון שי
- קונסטנט יוסף
- קונסטנטין
- קונץ ג'ף
- קוסובסקי אבינועם
- קוסונוגי יוסף
- קופלר אלעד
- קופפרמן משה
- קוקו
- קורן זיו
- קטה אפרים מרכוס
- קידר דן
- קיווה חיים
- קייזר רפי
- קלאפיש ליליאן
- קלדיני אלף
- קליגולה
- קנצ'יק אלכסנדר
- קסטל משה
- קפלן אלכסנדר
- קריזה יחיאל
- קריסינל
- קרמן פנחס
- קרמר אלכס
- קרמר מיכאל
- ר
- ראוכברגר יאן
- רבינוביץ ישראל
- רבס אנדריי
- רדר ברנרד
- רובין גידי
- רובין הרולד
- רובין ראובן
- רודן אוגוסט- לפי
- רוזנטל חיים
- רוזנטליס משה
- רוט ליאו
- רומברג אוסוולדו
- ריב דוד
- ריבק יששכר
- ריי לאו
- רייזמן אורי
- רייזמן אסנת
- רימר איצו
- רמברנדט-אפטר
- רנצר פיליפ
- רפופורט מיכאל
- רפפורט דני
- ש
- שאגאל מרק
- שאול יובל
- שוהם גיא
- שוובל איוון
- שוורץ אבי
- שוורץ שלמה
- שור צבי
- שטיינגולד מאיר
- שטיינהרט יעקב
- שטרייכמן יחזקאל
- שיזף מיכל
- שיש חן
- שלו יעל
- שלוס רות
- שלזינגר שמואל
- שמי יחיאל
- שמי מנחם
- שמי קלמן
- שמיר אלי
- שנטל
- שני גיל
- שניאור דוד
- שפט אמיר
- שפילשר קרן
- שפר מירי
- שפרון אייל
- שקין ערן
- ת
- תג'ר ציונה
- תדהר זיו
- תומרקין יגאל
- תמרי עמירם
- תמרין דוד
יעקב גבאי (1937-2020) היה צייר ישראלי, יליד קיבוץ יגור, שעסק בעיקר בציור שמן. ביצירתו חוזרים חללי פנים, נופים עירוניים וטבע דומם, לצד מבט על מקומות בישראל ומחוצה לה. הוא למד בארץ ובפריז, ולאחר שובו שילב במשך שנים בין עבודה בקיבוץ לבין ציור. החלל הבנוי והחפצים שבתוכו היו עבורו נקודת מוצא לעולם ציורי שאינו מסתפק בתיאור המראה החיצוני.
גבאי גדל ביגור ולמד ציור אצל אהרן גלעדי ואביגדור סטימצקי. באמצע שנות השישים יצא ללימודים בבית הספר לאמנויות יפות בפריז, שם למד בסדנתו של רוז׳ה שפלן-מידי. בשנת 1970 חזר ליגור והחל לעבוד בדפוס של מפעל לגין. במשך כשלושים שנה התקיימה עבודתו במפעל לצד העשייה האמנותית. עם פרישתו לגמלאות הקדיש את זמנו לציור ולהצגת עבודותיו, תוך הרחבת קשריו עם אמנים ועם מסגרות תצוגה מחוץ לישראל.
השתתפותו בחיי הקיבוץ כללה גם עשייה חזותית במרחב המשותף. הוא היה מעורב בצביעת מבנים לקראת חגיגות היובל של יגור, יצר ציור קיר למועדון הצעירים והשתתף בתכנון קישוטים לחגים בחדר האוכל וביד למגינים. אלה היו עבודות שנועדו להשתלב בחיי הקהילה, לצד הציורים שיצר בסטודיו. הקשר בין מלאכה, דיוק ועיצוב הסביבה היה אפוא חלק מעשייתו גם מעבר לגבולות הבד.
בציורי הפנים שלו מופיעים חדרים ומרחבים אדריכליים, והם מהווים קבוצה מתמשכת בתוך יצירתו. ציורו "פנים סטודיו", המתוארך לשנת 1977, מעיד על עיסוק מוקדם בנושא. עבודות נוספות הוצגו תחת הכותרת "Interior", ובפרסום של יצירתו הופיע גם הציור "פנים חדר המבוך". הבחירה בחלל סגור מפנה את תשומת הלב למבנה החדר, לכיווני המבט וליחסים בין המרכיבים שבתוכו. בציורים אלה החדר נעשה נושא בפני עצמו, ולא רק רקע לפעילות אנושית.
לצד חללי הפנים צייר גבאי נופים מירושלים, מעכו ומקיסריה, וכן מראות מאיטליה, מפריז ומניו יורק. בתיק העבודות שפרסם נכללים גם ציורי טבע דומם ובהם אגס, פרחים וכלים. המגוון הזה מחבר בין מרחב רחב של עיר או נוף לבין התבוננות קרובה בחפצים. הוא עבד בטכניקות שונות, אך ציור השמן נותר אמצעי ביטוי מרכזי, הן בתיאורי האדריכלות והן בעבודות הטבע הדומם.
על אף המראה הפיגורטיבי של עבודותיו, גבאי הדגיש כי הציור נובע אצלו מחוויה פנימית ולא מהעתקה מדויקת של הנראה. את התפיסה הזאת קשר ללימודיו אצל שפלן-מידי. בהמשך השתמש באינטרנט להיכרות עם פעילות אמנותית בעולם וליצירת קשרים מקצועיים. בבלוג שלו פרסם את ציוריו לצד סדרת מדורי "קול קורא", שבה ריכז הזדמנויות לתערוכות, למלגות ולתוכניות שהייה עבור אמנים אחרים. פרסומים אלה הופיעו גם באתר ארטביט.
גבאי היה חבר באגודת הציירים והפסלים והציג בתל אביב, בירושלים ובחיפה, לצד תערוכות מחוץ לישראל. חייו ויצירתו נשארו קשורים ליגור גם לאחר שנות לימודיו בצרפת והרחבת פעילותו הבינלאומית. הוא נפטר בדצמבר 2020. גוף עבודתו מציע מפגש בין הכשרה ציורית מסורתית, התבוננות בסביבה הבנויה וחיפוש אחר משמעות פנימית במראות ובחללים מוכרים.


פנים בית (Interior)

ירושלים העתיקה

יפו בתקופה הקדומה (היה בכנסת)
לא נמצאו יצירות התואמות.