בוגנים איתן

איתן בוגנים, יליד דימונה בשנת 1974, הוא אמן רב תחומי העוסק בווידיאו, ברישום, בצילום, בקולאז׳ ובפיסול, לצד כתיבה, אוצרות והוראה. עבודותיו נעות בין סיפור אישי לעלילה בדיונית, ובוחנות יחסים בתוך משפחות, קהילות ומוסדות. קולנוע, ספרות ומיסטיקה נפגשים ביצירתו, שבה מצבים יומיומיים עשויים לקבל תפנית מאיימת או בלתי מוסברת. השימוש במדיומים שונים מאפשר לו לפתח דמויות וסביבות שאינן כפופות להיגיון סיפורי אחד או לנקודת מבט יציבה.

בוגנים למד במחלקה לאמנות בבצלאל בשנים 1997-2000 וסיים את לימודיו בהצטיינות. בהמשך למד לתואר שני בקולנוע ובווידיאו בקולומביה קולג׳ בשיקגו. הכשרתו משלבת את מסורת האמנות הפלסטית עם כלים של בימוי, עריכה וסיפור קולנועי. משנת 2009 לימד בבית הספר לאמנות רב תחומית בשנקר, ובמקביל פעל גם ככותב וכאוצר. העיסוק בווידיאו אינו מנותק אצלו מן העבודה בחומר, והדימוי המצולם מופיע לצד יצירות בעלות נוכחות פיזית בחלל.

בעבודת הקולנוע הניסיוני משנת 2008, הפנופטיקוניסטים, בנה מציאות עתידנית המתרחשת בשנת 2062 בבאר שבע החדשה. במרכזה חקירה של מות צעירה זרה, בעולם שבו היחס למהגרים מוסדר בחוקים עוינים וזהות נקשרת לקולו של האדם. העלילה הבלשית מאפשרת לבוגנים לעסוק בשייכות, במעקב ובמנגנוני שליטה באמצעות עולם מומצא. הפסקול, הקולות והעריכה אינם רק ליווי לסיפור, אלא מרכיבים של מציאות שבה עצם הזכות להיחשב אזרח נעשית שאלה טעונה.

בתערוכה האוצרת, שהוצגה בשנת 2018 במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, הפך את המוסד המציג לחלק מן היצירה עצמה. סרט הווידיאו צולם בחללי המוזיאון ובחצרו, והתרחש במהלך יום אחד. שתי דמויות, אוצרת ואמנית, עמדו במרכז העלילה וביטאו מתחים בין היוצרת לבין הממסד. אל השגרה המוזיאלית חדר יסוד על טבעי ששיבש את הסדר, והפך את המקום המוכר לזירה של חשש, מאבק ואפשרות לשינוי.

לצד הסרט הוצגו באותה תערוכה עשרה פסלים קטנים המבוססים על דמות נשית אחת. לכל דמות נוסף חפץ או סימן אחר, שנלקח ממאגרי דימויים דתיים, היסטוריים ותרבותיים. הפסלים הוצבו לצד עבודות מאוסף המוזיאון ויצרו קשר בין הדמויות הבדיוניות לבין תולדות האמנות המוצגות במקום. השילוב בין סרט לפיסול הרחיב את הסיפור מעבר למסך, ואפשר להציג אותו גם דרך חפצים, מחוות והקשרים חזותיים שאינם נמסרים במילים.

עבודותיו של בוגנים הוצגו במוזיאון בת ים, במוזיאון פתח תקוה, במוזיאון הנגב ובמשכן לאמנות עין חרוד, וכן במסגרת הביאנלה העשירית של איסטנבול. עם תערוכות היחיד שלו נמנות הפטריוטית, המשוחררת, ביירות והאוצרת. הוא זכה במלגות ובתמיכות מטעם קרן התרבות אמריקה ישראל, קרן רבינוביץ והקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה. בשנת 2021 הוענק לו פרס שר התרבות בתחום האמנות הפלסטית, במסגרת ההכרה בפעילותו האמנותית המתמשכת.

בשיחה מצולמת על עבודתו תיאר בוגנים את האמנות כאפשרות להתנגד לממסד וגם למגבלות פנימיות. עמדה זו מתבטאת ביצירות שאינן מציעות גיבור חד משמעי או פתרון מרגיע, אלא מפגישות את הצופה עם יחסים מורכבים ועם רגעים של ערעור. גם כשהוא נעזר במבנים מוכרים של סיפור קולנועי, הוא משאיר מקום לפער, לזרות ולדימוי שאינו מתפענח מיד. מתוך אלה נבנה המפגש בין החוויה האינטימית לבין הכוחות החברתיים והתרבותיים שסביבה.