אברמסון מתניה

מתניה אברמסון (1920-2004) היה פסל וצייר ישראלי, יליד המושבה כנרת, שעבד באבן, בשיש, בעץ וביציקות מתכת. דרכו אל הפיסול צמחה מתוך חיים הקשורים באדמה ובעבודה חקלאית, ובהמשך התרחבה באמצעות לימודים ושהות בצרפת ובאיטליה. בפסליו נפגשים גושים מלאים וחללים, קימורים ושקעים, לעיתים ברמז לגוף האנושי ולעיתים במבנה מופשט. עבודותיו הוצגו בתערוכות בארץ ומחוצה לה, ומקצתן הוצבו בגנים ובמרחבים ציבוריים.

אברמסון גדל במשפחת איכרים חלוצים שהגיעה מרוסיה בתחילת המאה העשרים. הוא החל לצייר בילדותו ולמד בבית הספר החקלאי מקווה ישראל. בצעירותו שירת במסגרות שונות, ובהן ההגנה, משטרת היישובים העבריים, הצי הבריטי, הפלי״ם, הפלמ״ח וצה״ל. לאחר מלחמת העצמאות למד פיסול אצל יוסף שוורצמן וקוסו אלול. בשלב זה עדיין התקיימו בחייו זה לצד זה העבודה במשק והניסיון האמנותי, ולא הייתה ביניהם הפרדה מלאה.

בשנת 1954 שהה כחצי שנה בפריז. עם שובו חזר לכנרת, המשיך לעבוד בחקלאות והקדיש את שעות הפנאי לאמנות. לימים סיפר שהאבנים שפגש בשדות עוררו בו סקרנות צורנית: הוא החל להתבונן בכל אבן כחומר שיש בו אפשרות לפסל. בשנת 1959 עזב את המשק ועבר לרובע האמנים בצפת, ומאז התמסר לאמנות. המעבר הזה סימן שינוי באורח חייו, אך הקשר הישיר לחומר הטבעי נשאר מרכיב חשוב בעבודתו.

בשנת 1962 נסע לאיטליה ועבד באזור מחצבות השיש של קררה ובפירנצה. השהות העניקה לו זמן ממושך לעבודה בשיש ולהעמקת היכרותו עם תהליכי הפיסול. היצירות שיצר באיטליה הוצגו בניו יורק בשנת 1963. כשחזר לישראל התגורר תחילה בעין כרם, ובשנת 1965 עבר לסטודיו ביפו העתיקה. המקום נעשה מזוהה עמו ועם עבודתו, וסמוך אליו הוצב גם פסל חוצות פרי יצירתו.

שפתו הפיסולית מבוססת על מפגש בין ניגודים משלימים. משטח מתעגל עשוי להיפתח לשקע, גוש כבד עשוי להיתפס כתנועה, ושני חלקים יכולים להיקרא כיחידה אחת. בטקסט של מוזיאון הרצליה הודגשו בעבודתו המתח בין קעור לקמור והיחסים בין הרוחני לגופני ובין הנקבי לזכרי. הצמצום הצורני אינו מבטל את ההקשרים האנושיים, אלא מאפשר להם להופיע בלי תיאור מפורט של דמות. כך נשמר בפסליו מקום למבט משתנה ולקריאה מכמה כיוונים.

הפסל 'קומפוזיציה אנכית', משנת 1976, מדגים גם את המעבר בין חומרים בעבודתו. יציקת הברונזה נעשתה על פי דגם עץ שיצר בשנת 1965, בבית היציקה של משפחת שטיינמן בהרצליה. בשנת 1983 הוצגה העבודה בתערוכת יחיד במוזיאון הרצליה, באוצרות יואב דגון, ולאחר מכן נתרמה למוזיאון והוצבה בגן הפסלים. המעבר מעץ לברונזה שימר את המבנה הבסיסי, אך העניק לו נוכחות חומרית אחרת בתוך חלל התצוגה הפתוח.

לצד הפסלים שהציג בגלריות ובמוזיאונים יצר אברמסון אנדרטאות ופסלי חוצות, בין השאר בעין גדי, בכנרת וברמת גן. בשנת 1980 הוצב פסלו 'פוריות' בגן ברלין שבנאות אפקה בתל אביב. תערוכותיו נערכו גם בירושלים, בבוסטון, בניו יורק, בווינה ובבאדן באדן. הוא נפטר בפברואר 2004 ונקבר במושבה כנרת. ליד הסטודיו בכיכר קדומים 14 ביפו נקבעה לוחית זיכרון במסגרת מפעל ההנצחה העירוני לאמנים ולאנשי במה.