ברנשטיין משה

משה ברנשטיין (1920-2006) היה צייר, מאייר ומשורר ישראלי, שעולמה של העיירה היהודית במזרח אירופה עמד במרכז יצירתו. בציוריו וברישומיו שב אל האנשים, המנהגים והזיכרונות של ילדותו, ואל האובדן שהותירה השואה. הוא חי ופעל בתל אביב, אך חלק ניכר מעבודתו הוקדש למקום שכבר לא התקיים כפי שזכר אותו. הציור היה עבורו דרך לשמר את חיי הקהילה ואת זכרם של בני משפחתו.

ברנשטיין נולד בברזה קרטוסקה, אז בפולין וכיום בבלארוס. בגיל חמש עשרה החל ללמוד אמנות בווילנה. את שנות מלחמת העולם השנייה עבר כפליט בברית המועצות, ואילו בני משפחתו נספו בשואה. לאחר המלחמה ניסה להגיע לארץ במסגרת ההעפלה, נתפס בידי הבריטים ונשלח למחנה מעצר בקפריסין. בשנת 1948 הגיע לארץ והתיישב בתל אביב, שהייתה לבסיס חייו ועבודתו במשך עשרות שנים.

זמן קצר לאחר הגעתו השתתף בתערוכה קבוצתית במוזיאון תל אביב. בהמשך הציג בבית האמנים ובגלריות כ״ץ וצ׳מרינסקי, לצד פעילות במוסדות ובגלריות מחוץ לישראל. בשנת 1967 נערכה לו תערוכת יחיד במוזיאון חיפה, וב-1973 הוצגה רטרוספקטיבה של עבודתו במשכן לאמנות בעין חרוד. עבודותיו הוצגו גם בהאג, באמסטרדם, בפריז ובפראג. התערוכה בעין חרוד הייתה תחנה משמעותית בקשר המתמשך שלו עם המקום, שבו ביקש גם להיקבר.

העיירה המופיעה ביצירתו אינה רק זירה היסטורית. היא נבנית מתוך זיכרון, דמיון וגעגוע, וכוללת את חיי האנשים לפני החורבן לצד נוכחותו של האסון. ספרות היידיש, הלחנים והמנהגים של יהודי מזרח אירופה היו מקורות מתמשכים לעבודתו. הוא שב אל דמויות יהודיות ואל מראות של קהילה, וביצירות העוסקות בשואה תיאר בין השאר ילד המרים את ידיו ואת דמותו של יאנוש קורצ׳אק. הזיכרון הפרטי והזיכרון הקולקטיבי כרוכים אצלו זה בזה.

זיקה זו קיבלה ביטוי גם בעבודתו כמאייר וכמשורר. ברנשטיין אייר ספרי שירה ביידיש, ובין הספרים שאייר נמצא "עיירה יהודית" מאת י״ח בילצקי, שראה אור בשנת 1986. המפגש בין הספרות לרישום אפשר לו להמשיך לעסוק באותו עולם תרבותי באמצעות המילה והדימוי גם יחד. בניגוד לתיאור מרוחק של עבר היסטורי, היצירות נושאות את נקודת המבט של מי שהכיר את העולם הזה ונשא את אובדנו אל חייו בישראל.

בשנת 1976 תועדה עבודתו בסרט "דיוקנו של אמן: משה ברנשטיין", בבימויה של נינה בכר ובהפקת שירות הסרטים הישראלי. התיעוד מציג אותו בחדר עבודתו בתל אביב, מספר על נוכחות העבר ועל הכאב המשתלב באמנותו. העדות המצולמת מוסיפה לדימויים את קולו של האמן עצמו ומבהירה עד כמה העיסוק בעיירה היהודית היה מחויבות אישית מתמשכת, ולא נושא מזדמן בציוריו.

בשנת 1992 הוענק לו התואר יקיר העיר תל אביב-יפו, ובשנת 1999 זכה בפרס יצירה מטעם מכון משואה על תיעוד העולם שאבד. ברנשטיין נפטר בדצמבר 2006 ונקבר בעין חרוד מאוחד. על ביתו ברחוב דיזנגוף בתל אביב נקבעה לוחית זיכרון. יצירתו מותירה עדות אמנותית לחיים היהודיים במזרח אירופה ולקשר שהמשיך להתקיים בינם לבין התרבות הישראלית לאחר השואה.