דורצ'ין יעקב

יליד הארץ1946. פסל, צייר ואנטומולוג, חתןפרס ישראלבתחום האמנות הפלסטית, פרופסור לאמנות באוניברסיטת חיפהומנהלו האמנותישל בית הספר"בסיס" לתרבות ואמנות.
בשלהי שנות ה-60 פגש אתיאיר גרבוזובעזרתו החל להציג את יצירותיו בגלריות נחשבות. באותה שנה הציג לראשונה בתערוכה קבוצתית בגלריה "הקיבוץ" ושנה לאחר מכן קיים את תערוכת היחיד הראשונה שלו בגלריה "מבט" שבתל אביב.
ב-1970 נסע לגרמניה, שם הכיר את האמן הרב-תחומיג'וזף בוייס והושפע ממנו. עד אותה פגישה מכרעת הוא נטה להתמקד בציור, אך עם שובו לארץ החל לעסוק באופן נרחב יותר בפיסולוברישום. בשנת 1983 הוצגה תערוכתו "מלאך בנוף אירי" שסימנה את המעבר לפיסול מאסיבי חומרי מאוד, שממנו נמשכה הדרך אל פסלי הברזל. דורצ'ין היה שותף לשתיים מתערוכות הנושא של "קבוצת 10+" (1969 ו-1986) והציג גם בתערוכה המדוברת והמכוננת: "דלות החומר כאיכות באמנות הישראלית" אותה אצרה שרה ברייטברג במוזיאון תל אביב. בשנת 1990 ייצג אתישראלבביאנלה לאמנות בוונציה. טרם נסיעתו לוונציה, הוצגו היצירות שיועדו לביאנלה במוזיאון לאמנות ישראלית ברמת-גן.
דורצ'ין התגורר תקופה קצרה בארה"בועבד לצד הפסל הנודעאנתוני קארו.
בשנים 1978- 1986 לימד  במכון לאמנות במכללת "אורנים"והיה ממקימי הסדנאות במקום. בשנת 1991 החל ללמד בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפהובין השנים 1997 – 2002 כיהן כראש החוג לאמנות. בשנת 2007 הוענקה לו דרגתפרופסורמן המניין. בין השנים 1998 – 2004 שימש בתפקיד יושב ראש הוועדה שלהמועצהלהשכלה גבוההלבדיקת תכניות הלימודים לתואר בוגר הוראה באמנויות.
בשנת 1995 נערכה במוזיאון תל אביבלאמנות תערוכתו "באר אטומה".
בשנת 2009 נערכה רטרוספקטיבה שלו במוזיאון תל אביב. התערוכה לוותה בקטלוג מקיף.
יצירותיו של דורצ'ין הם אסמבלז'ים ופסלים עשויים על פי רוב ממתכות, ברזל חלוד עם פה ושם שרידי צבע. חלק מהיצירות מונומנטליות ומוצבות בחללים פתוחים וחלקם מתאימים לפנים או חוץ בית, משרד או מקום עסקי אחר.
על יצירתו זכה בפרסים רבים, בהם: פרס אוסקר פנדלר מטעם קיבוץ לוחמי הגטאות ב-1985, פרס אופטוביצר מטעם מוזיאון חיפה לאמנות ב-1998, פרס א. מ. ת (יחד עם יאיר גרבוז) ב-2003, פרס מטעם קרן המדע והתרבות שלמשרדראש הממשלהב-2005, פרס אוייגן קולב ברישום ולתחריט ב-2006  ופרס ישראל לאמנות פלסטית ב-2011.
פסלים וציורים של דורצ'ין מצויים באוספים רבים וחשובים בישראל ובעולם. רבים מפסליו מוצבים באתרים ציבוריים ברחבי הארץ, במוסדות להשכלה גבוהה, במשכן הכנסת וכן באוספי מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב ומוזיאון תפן.