ברידג'מן גון

ג׳ון ברידג׳מן (1916-2004) היה פסל בריטי, יליד פליקסטו שבמחוז סאפוק, שיצר דמויות בקנה מידה אינטימי לצד פסלים למבני ציבור ולסביבה העירונית. עבודתו התפתחה מתוך עניין מתמשך בגוף האדם, ובמיוחד בדמות הנשית, ובתכונותיהם של חומרי הפיסול. לצד מודלים בשעווה ובחומר ויציקות בברונזה, עבד גם בבטון ובחומרים נוספים. יצירתו מחברת בין רגישות לתנוחה ולמחווה האנושית לבין חיפוש אחר דרכים לשלב פיסול בחיי היומיום.

ברידג׳מן למד בבית הספר לאמנות בקולצ׳סטר ובהמשך התקבל לקולג׳ המלכותי לאמנות בלונדון. מלחמת העולם השנייה שיבשה את מהלך לימודיו, ובמהלכה התנדב בצוות חילוץ אזרחי בפולהאם. המפגש עם ההרס ועם נפגעי ההפצצות הותיר חותם על תפיסתו את המצב האנושי. לאחר המלחמה חזר ללימודיו, ובהם למד אצל פרנק דובסון וג׳ון סקיפינג, וסיים את הכשרתו בשנת 1949. העיסוק בדמות לא נותר אצלו תרגיל צורני בלבד, אלא נשא גם עניין בפגיעות, בדאגה ובקשר בין בני אדם.

בשנות החמישים החל לכהן בתפקידי הוראה וניהול בתחום הפיסול. לאחר תקופה בבית הספר לאמנות בקרלייל עבר לברמינגהם, ושם עמד בראש מחלקת הפיסול עד פרישתו בשנת 1981. במקביל לעבודה החינוכית יצר פסלים ציבוריים והשתלב בסביבת הבנייה והשיקום של העיר לאחר המלחמה. הקשר בין הפסל לבין האתר שבו הוצב היה חלק מעבודתו, הן בהזמנות למוסדות והן במרחבים הפתוחים של שכונות המגורים החדשות.

פרק מיוחד בפעילותו הוקדש לפסלי משחק לילדים, שנוצרו בשיתוף אדריכלית הנוף ומתכננת גני המשחקים מרי פרנסס מיטשל. הפסלים נועדו למגע ולטיפוס, ולא לצפייה מרחוק בלבד. בעבודה ששרדה בגני קרטיס בברמינגהם, מסביבות שנת 1960, עוצבה צורה מופשטת המזכירה דג, עם פתח מרכזי המאפשר מעבר. שלד מתכת מצופה בטון יצר גוף שהילדים יכולים לחקור באמצעות תנועה. בשנת 2015 הוכרה העבודה לשימור, בין היתר בשל חשיבותה לתולדות תכנון גני המשחקים לאחר המלחמה.

לצד ההזמנות הציבוריות, ברידג׳מן חזר שוב ושוב לעיצוב דמויות קטנות בשעווה ובחומר, שיועדו ליציקה בעופרת, בשרף ובברונזה. עבודות כמו ״דמות עם ציפור״ משנת 1949 ו״דמות עטויה״ משנות החמישים מייצגות את העיסוק המתמשך בגוף ובתנוחתו. בדמויות מן התקופה הזאת בחן גם פיתול ואיזון. קנה המידה המצומצם מאפשר להבחין ביחסים שבין חלקי הגוף ובאופן שבו שינוי קל בתנועה משנה את נוכחות הדמות כולה. בשנת 2013 הוצגה בגלריה ובמוזיאון של למינגטון ספא תערוכה רטרוספקטיבית שהוקדשה לעבודתו.

מורשתו הציבורית המשיכה להתפתח גם לאחר מותו. במרץ 2025 הוצב בגני ג׳פסון בלמינגטון ספא פסלו ״הפליט האלמוני״, המתאר אם הנושאת את ילדה. העבודה הוזמנה במקורה בשנות השמונים על רקע מצב הפליטים בעקבות מלחמת וייטנאם, אך דגם הגבס נשמר במשך קרוב לארבעה עשורים ולא נוצק אז. לאחר שמשפחת האמן תרמה את העבודה למועצה המקומית, התאפשרה יציקתה בברונזה והצבתה בגן. דימוי האם והילד מבטא באופן ישיר את החמלה האנושית שנותרה נושא משמעותי ביצירתו.