
ברידג'מן גון

ברידג'מן גון
ג׳ון ברידג׳מן (1916-2004) היה פסל בריטי, יליד פליקסטו שבמחוז סאפוק, שיצר דמויות בקנה מידה אינטימי לצד פסלים למבני ציבור ולסביבה העירונית. עבודתו התפתחה מתוך עניין מתמשך בגוף האדם, ובמיוחד בדמות הנשית, ובתכונותיהם של חומרי הפיסול. לצד מודלים בשעווה ובחומר ויציקות בברונזה, עבד גם בבטון ובחומרים נוספים. יצירתו מחברת בין רגישות לתנוחה ולמחווה האנושית לבין חיפוש אחר דרכים לשלב פיסול בחיי היומיום.
ברידג׳מן למד בבית הספר לאמנות בקולצ׳סטר ובהמשך התקבל לקולג׳ המלכותי לאמנות בלונדון. מלחמת העולם השנייה שיבשה את מהלך לימודיו, ובמהלכה התנדב בצוות חילוץ אזרחי בפולהאם. המפגש עם ההרס ועם נפגעי ההפצצות הותיר חותם על תפיסתו את המצב האנושי. לאחר המלחמה חזר ללימודיו, ובהם למד אצל פרנק דובסון וג׳ון סקיפינג, וסיים את הכשרתו בשנת 1949. העיסוק בדמות לא נותר אצלו תרגיל צורני בלבד, אלא נשא גם עניין בפגיעות, בדאגה ובקשר בין בני אדם.
בשנות החמישים החל לכהן בתפקידי הוראה וניהול בתחום הפיסול. לאחר תקופה בבית הספר לאמנות בקרלייל עבר לברמינגהם, ושם עמד בראש מחלקת הפיסול עד פרישתו בשנת 1981. במקביל לעבודה החינוכית יצר פסלים ציבוריים והשתלב בסביבת הבנייה והשיקום של העיר לאחר המלחמה. הקשר בין הפסל לבין האתר שבו הוצב היה חלק מעבודתו, הן בהזמנות למוסדות והן במרחבים הפתוחים של שכונות המגורים החדשות.
פרק מיוחד בפעילותו הוקדש לפסלי משחק לילדים, שנוצרו בשיתוף אדריכלית הנוף ומתכננת גני המשחקים מרי פרנסס מיטשל. הפסלים נועדו למגע ולטיפוס, ולא לצפייה מרחוק בלבד. בעבודה ששרדה בגני קרטיס בברמינגהם, מסביבות שנת 1960, עוצבה צורה מופשטת המזכירה דג, עם פתח מרכזי המאפשר מעבר. שלד מתכת מצופה בטון יצר גוף שהילדים יכולים לחקור באמצעות תנועה. בשנת 2015 הוכרה העבודה לשימור, בין היתר בשל חשיבותה לתולדות תכנון גני המשחקים לאחר המלחמה.
לצד ההזמנות הציבוריות, ברידג׳מן חזר שוב ושוב לעיצוב דמויות קטנות בשעווה ובחומר, שיועדו ליציקה בעופרת, בשרף ובברונזה. עבודות כמו ״דמות עם ציפור״ משנת 1949 ו״דמות עטויה״ משנות החמישים מייצגות את העיסוק המתמשך בגוף ובתנוחתו. בדמויות מן התקופה הזאת בחן גם פיתול ואיזון. קנה המידה המצומצם מאפשר להבחין ביחסים שבין חלקי הגוף ובאופן שבו שינוי קל בתנועה משנה את נוכחות הדמות כולה. בשנת 2013 הוצגה בגלריה ובמוזיאון של למינגטון ספא תערוכה רטרוספקטיבית שהוקדשה לעבודתו.
מורשתו הציבורית המשיכה להתפתח גם לאחר מותו. במרץ 2025 הוצב בגני ג׳פסון בלמינגטון ספא פסלו ״הפליט האלמוני״, המתאר אם הנושאת את ילדה. העבודה הוזמנה במקורה בשנות השמונים על רקע מצב הפליטים בעקבות מלחמת וייטנאם, אך דגם הגבס נשמר במשך קרוב לארבעה עשורים ולא נוצק אז. לאחר שמשפחת האמן תרמה את העבודה למועצה המקומית, התאפשרה יציקתה בברונזה והצבתה בגן. דימוי האם והילד מבטא באופן ישיר את החמלה האנושית שנותרה נושא משמעותי ביצירתו.
- כל האמנים 383
- א
- א. אוגוסט
- אביב לסרי יעל
- אבני שמעון
- אברמוביץ מרים(מירצה)
- אברמוביץ' פנחס
- אברמסון לארי
- אברמסון מתניה
- אגם יעקב
- אגסי רונית
- אדלר יענקל
- אהרון ארז
- אהרונוביץ רחל
- אוברזון גדעון
- אולמן גד
- אולמרט עליזה
- אופק אברהם
- אור תמר (אולגה)
- אורי אביבה
- אורלוף חנה- לפי
- אזולאי שי
- אזן אריה
- איזנברג יעקב
- איזנשר יעקב
- אייזמן מיכאל
- אינסלר שרה
- אלוויל אריה
- אלוייל
- אליאסף סמדר
- אלין
- אלכסנדרוביץ מיכאל
- אלקרא עובדיה
- אלקרע עובדיה ומוקדי
- אלרון ברוך
- אמן לא ידוע
- אפרת בני
- אפשטיין יעקב
- ארגוב מיכאל
- ארד רונן
- ארוך אריה
- אריאלי מרדכי
- אריכא אביגדור
- ארכיפנקו אלכסנדר-לפי
- ארליך מוטי
- ארצי לביא
- אתר חיים
- ב
- בוגנים איתן
- בונה שמואל
- בוסקוביץ דוד
- בזוקה ג'ו
- בזם נפתלי
- בינדר
- בירן חיים
- בלאיש אבי
- בלום לודויג
- בלס ברנס אביבית
- בלקלב ליאוניד
- בן חורין נועם
- בן שאול דדי
- בניו אלכסנדר
- בק שמואל
- בקר מיץ'
- בר אל עידו
- בראון איגור
- ברגנר יוסל
- ברגר ג'ניה
- ברוך אילן
- ברידג'מן גון
- בריליאנטובה (לב) נטשה
- בריס סמי
- ברמן רם
- ברנקוזי קונסטנטין-לפ
- ברנר ציפורה
- ברנשטיין משה
- ג
- ג'יאקומטי אלברטו-לפי
- גבאי יעקב
- גבע ציבי
- גבעתי משה
- גד הראל
- גודובניק יסנה
- גוטמן נחום
- גולדברג אברהם
- גולדמן אלברט
- גולדשמידט רונית
- גולומב נפתלי
- גורבן דימה
- גורבן מיכאל
- גורה שרית
- גורן גיל
- גיארדיאלו יוסף
- גיטלין מיכאל
- גילדור יעקב
- גכטמן גדעון
- גלדן אלי
- גלזר זיוה
- גלילי סמולינסקי חדוה
- גליצנשטיין רומנו
- גליקסברג חיים
- גלעד אלי
- גלעדי אהרון
- גרבוז יאיר
- גרבר אליק
- גרובמן מיכאל
- גרוס מיכאל
- גרוסברד יהושע
- גריגוריאן מרינה
- גרין
- גרינברג ענת
- גרשון רזיה
- גרשוני אורי
- גרשוני משה
- גרשטיין דוד
- גרשטנקורן ורד
- ד
- דאלי סלבדור- לפי
- דגה אדגר- לפי
- דוגונסי בורם
- דוד נורית
- דוד ער אמנון
- דורצ'ין יעקב
- דושי אורי
- דים יוז
- דנציגר יצחק
- דרוקס מיכאל
- דרייזיו יעל
- ה
- הולסביק
- הולצמן שמשון
- הופשטטר אוזיאס
- היימן אירית
- היימן רוני (דולומית)
- הלפרן אלחנן
- הראל שרית
- הרינג קית
- הרמן ליפוט (הונגרי)
- ו
- ואליין ברטיל
- וולמן מיכאל
- וון דן ברג שלמה
- ווסובר יעקב
- ווסרלי ויקטור
- וורהול אנדי
- וורהל אנדי-לפי
- וורקה מיכל
- ויינשטיין גל
- וייצמן מיכאל
- וינטראוב איריס
- וכטל וילהלם
- וכסלר יעקב
- ולנזואלה גוסטבו
- ונטורה אריק
- וקשטיין דוד
- ורדי יגאל
- ורדי יהודה
- ורלי פ
- ז
- ז'אנו ז'אק
- זריצקי יוסף
- ח
- חודורוב אמיר
- חייט יעקב
- חיימוף יהודית
- חסון טיטי
- חסון מאיר
- חפץ יעקב
- חרובי שמואל
- חשבי מיכאל
- ט
- טיכו אנה
- טמיר משה
- טננבאום טנא יואל
- טפלר שמואל
- טקץ' קים
- י
- יובי
- ינקו מרסל
- יעקובי דורית
- יריב רועי
- כ
- כבסה מרים
- כהאן ליאו
- כהן אייזיק
- כהן גן פנחס
- כהן סידור
- כהנא אהרון
- כץ אבנר
- כץ מאנה
- כצמן איריס
- כרמלי יעקב
- ל
- לב אתי
- לבבי רוני
- לביא רפי
- לביוש צילה
- לבנון מרדכי
- להמן רודי
- לובין אריה
- לוטן יונה
- לוי פמלה
- לוי תמר
- לופו זהבה
- לוצ'אנסקי יעקב
- לוקשבסקי אנה
- לחמן צבי
- ליבוביץ' מוני
- ליבר שפר נטע
- ליטבינובסקי פנחס
- ליידר משה
- ליפשיץ אורי
- ליפשיץ אפרים
- ליפשיץ ז'אק- לפי
- לישנסקי בתיה
- ללוש עופר
- לם שמואל
- למדן אריה
- לנדאו סיגלית
- לנדסמן תלמה
- לסר אורי
- מ
- מאירוביץ' צבי
- מארי כהן ענבל
- מודזלביץ' אפרים
- מוקדי משה
- מור הנרי- לפי
- מורו מקס
- מוריאל
- מורנטה ג'אן פייר-לפי
- מזרחי מנחם
- מטיסיס לימור
- מיברג אורלי
- מיוחס לרואו
- מילנר חנן
- מילשטיין צבי
- מימון יצחק
- מירו (לא חואן)
- מירון סימה
- מישונז גריגואר
- מלר יובל
- ממון רות
- מסג אהרון
- מצליח טל
- מצקין ולדימיר
- מרגולין יעל
- מרוז ח
- מריאן
- נ
- נורנברג שמחה
- נטיף מאיר
- נימי ציון
- ניסים שלומי
- ניקל לאה
- ננדור קטונה
- נתון אברהם
- ס
- סבא שלום
- סבין
- סביצקי חיים
- סהר חנה
- סוקול
- סוקולובסקי לורנה
- סחרוב רוס איגור
- סטימצקי אביגדור
- סטפנוב וואדים
- סיגרד אליהו
- סימון יוחנן
- סלונים סימה
- סנדובסקי משה
- סניור חיים
- ע
- עדיקא דוד
- עובדיהו שמואל
- עוזרי יגאל
- עופר - OPHEAR
- עוקשי אבשלום
- עזוז דוד
- ענבל
- עצמון אברהם
- פ
- פוכמן רומאיה
- פורבוכראי יהודה
- פורמן מארק
- פיין ליאו
- פיינגרש עודד
- פינטו שמעון
- פיצ'חדזה מאיר
- פיקאסו פבלו
- פישלזון משה
- פלדי ישראל
- פלדמן דורית
- פלומבו שמעון
- פן אבל
- פנחסוב רבשי
- פרדו יגאל
- פרונט יהושוע
- פרניק נתן
- פרנקל
- פרנקל פרנל יצחק
- פרנקפורט אדוארד
- פרץ ארד אסתר
- צ
- צ'יפרוס דמיטרי- לפי
- צ'רסקי זויה
- צוקר זיוה
- צוקר זרה
- ציגל אהרון
- צימט רוסו גילה
- צינוביץ פנחס
- ציפר משה
- ק
- קארולי מארק
- קבסה עמית
- קדישמן מנשה
- קדר בלה
- קהאן איזיק
- קובו דניאל
- קובנר מיכאל
- קוגלר אידה
- קוגן יוסי
- קולביאנסקי ישי
- קון הדי
- קון זאב
- קון שי
- קונסטנט יוסף
- קונסטנטין
- קונץ ג'ף
- קוסובסקי אבינועם
- קוסונוגי יוסף
- קופלר אלעד
- קופפרמן משה
- קוקו
- קורן זיו
- קטה אפרים מרכוס
- קידר דן
- קיווה חיים
- קייזר רפי
- קלאפיש ליליאן
- קלדיני אלף
- קליגולה
- קנצ'יק אלכסנדר
- קסטל משה
- קפלן אלכסנדר
- קריזה יחיאל
- קריסינל
- קרמן פנחס
- קרמר אלכס
- קרמר מיכאל
- ר
- ראוכברגר יאן
- רבינוביץ ישראל
- רבס אנדריי
- רדר ברנרד
- רובין גידי
- רובין הרולד
- רובין ראובן
- רודן אוגוסט- לפי
- רוזנטל חיים
- רוזנטליס משה
- רוט ליאו
- רומברג אוסוולדו
- ריב דוד
- ריבק יששכר
- ריי לאו
- רייזמן אורי
- רייזמן אסנת
- רימר איצו
- רמברנדט-אפטר
- רנצר פיליפ
- רפופורט מיכאל
- רפפורט דני
- ש
- שאגאל מרק
- שאול יובל
- שוהם גיא
- שוובל איוון
- שוורץ אבי
- שוורץ שלמה
- שור צבי
- שטיינגולד מאיר
- שטיינהרט יעקב
- שטרייכמן יחזקאל
- שיזף מיכל
- שיש חן
- שלו יעל
- שלוס רות
- שלזינגר שמואל
- שמי יחיאל
- שמי מנחם
- שמי קלמן
- שמיר אלי
- שנטל
- שני גיל
- שניאור דוד
- שפט אמיר
- שפילשר קרן
- שפר מירי
- שפרון אייל
- שקין ערן
- ת
- תג'ר ציונה
- תדהר זיו
- תומרקין יגאל
- תמרי עמירם
- תמרין דוד
ג׳ון ברידג׳מן (1916-2004) היה פסל בריטי, יליד פליקסטו שבמחוז סאפוק, שיצר דמויות בקנה מידה אינטימי לצד פסלים למבני ציבור ולסביבה העירונית. עבודתו התפתחה מתוך עניין מתמשך בגוף האדם, ובמיוחד בדמות הנשית, ובתכונותיהם של חומרי הפיסול. לצד מודלים בשעווה ובחומר ויציקות בברונזה, עבד גם בבטון ובחומרים נוספים. יצירתו מחברת בין רגישות לתנוחה ולמחווה האנושית לבין חיפוש אחר דרכים לשלב פיסול בחיי היומיום.
ברידג׳מן למד בבית הספר לאמנות בקולצ׳סטר ובהמשך התקבל לקולג׳ המלכותי לאמנות בלונדון. מלחמת העולם השנייה שיבשה את מהלך לימודיו, ובמהלכה התנדב בצוות חילוץ אזרחי בפולהאם. המפגש עם ההרס ועם נפגעי ההפצצות הותיר חותם על תפיסתו את המצב האנושי. לאחר המלחמה חזר ללימודיו, ובהם למד אצל פרנק דובסון וג׳ון סקיפינג, וסיים את הכשרתו בשנת 1949. העיסוק בדמות לא נותר אצלו תרגיל צורני בלבד, אלא נשא גם עניין בפגיעות, בדאגה ובקשר בין בני אדם.
בשנות החמישים החל לכהן בתפקידי הוראה וניהול בתחום הפיסול. לאחר תקופה בבית הספר לאמנות בקרלייל עבר לברמינגהם, ושם עמד בראש מחלקת הפיסול עד פרישתו בשנת 1981. במקביל לעבודה החינוכית יצר פסלים ציבוריים והשתלב בסביבת הבנייה והשיקום של העיר לאחר המלחמה. הקשר בין הפסל לבין האתר שבו הוצב היה חלק מעבודתו, הן בהזמנות למוסדות והן במרחבים הפתוחים של שכונות המגורים החדשות.
פרק מיוחד בפעילותו הוקדש לפסלי משחק לילדים, שנוצרו בשיתוף אדריכלית הנוף ומתכננת גני המשחקים מרי פרנסס מיטשל. הפסלים נועדו למגע ולטיפוס, ולא לצפייה מרחוק בלבד. בעבודה ששרדה בגני קרטיס בברמינגהם, מסביבות שנת 1960, עוצבה צורה מופשטת המזכירה דג, עם פתח מרכזי המאפשר מעבר. שלד מתכת מצופה בטון יצר גוף שהילדים יכולים לחקור באמצעות תנועה. בשנת 2015 הוכרה העבודה לשימור, בין היתר בשל חשיבותה לתולדות תכנון גני המשחקים לאחר המלחמה.
לצד ההזמנות הציבוריות, ברידג׳מן חזר שוב ושוב לעיצוב דמויות קטנות בשעווה ובחומר, שיועדו ליציקה בעופרת, בשרף ובברונזה. עבודות כמו ״דמות עם ציפור״ משנת 1949 ו״דמות עטויה״ משנות החמישים מייצגות את העיסוק המתמשך בגוף ובתנוחתו. בדמויות מן התקופה הזאת בחן גם פיתול ואיזון. קנה המידה המצומצם מאפשר להבחין ביחסים שבין חלקי הגוף ובאופן שבו שינוי קל בתנועה משנה את נוכחות הדמות כולה. בשנת 2013 הוצגה בגלריה ובמוזיאון של למינגטון ספא תערוכה רטרוספקטיבית שהוקדשה לעבודתו.
מורשתו הציבורית המשיכה להתפתח גם לאחר מותו. במרץ 2025 הוצב בגני ג׳פסון בלמינגטון ספא פסלו ״הפליט האלמוני״, המתאר אם הנושאת את ילדה. העבודה הוזמנה במקורה בשנות השמונים על רקע מצב הפליטים בעקבות מלחמת וייטנאם, אך דגם הגבס נשמר במשך קרוב לארבעה עשורים ולא נוצק אז. לאחר שמשפחת האמן תרמה את העבודה למועצה המקומית, התאפשרה יציקתה בברונזה והצבתה בגן. דימוי האם והילד מבטא באופן ישיר את החמלה האנושית שנותרה נושא משמעותי ביצירתו.

לא נמצאו יצירות התואמות.