גבעתי משה

משה גבעתי (1934-2012) היה צייר ואמן הדפס ישראלי, שעבודתו התפתחה בין ציור פיגורטיבי להפשטה. הוא נולד בחדרה, בילה חלק מילדותו המוקדמת בבסרביה ושב לארץ בגיל חמש. כבר בילדותו עסק בציור, ובהמשך השתלב בחיי הקיבוץ ובפעילות האמנותית של התנועה הקיבוצית. לאורך חייו פעל בישראל ובניו יורק, ובציוריו המאוחרים שילב מרחבי צבע עזים עם רמזים לדמויות, לבעלי חיים ולזיכרונות אישיים.

גבעתי היה חבר קיבוץ שער העמקים, ובסביבה זו החל לגבש את דרכו כצייר. הוא השתתף בשיעורי רישום אצל מרסל ינקו באורנים, אך ראה בעצמו בעיקר אוטודידקט. בראיון מאוחר הדגיש את הלמידה באמצעות עבודה עצמאית בסטודיו, ולא באמצעות מסלול לימודים מוסדי רציף. נסיעותיו לאיטליה, להולנד, לספרד ולצרפת הרחיבו את מפגשו עם אמנות, ולצדן עקב אחר התערוכות והחידושים בציור הישראלי של שנות השישים.

באותו עשור השתתף בתערוכת "תצפי״ת" ובכמה מתערוכות "עשר פלוס", מסגרות שבהן ביקשו אמנים צעירים לבחון את גבולות התצוגה והעשייה האמנותית. מעורבותו בהן לא ביטלה את עצמאותו: הוא שמר על יחס ביקורתי כלפי התארגנויות וקבוצות, והמשיך לפתח את ציורו ללא השתייכות סגנונית קשיחה. הפעילות לצד אמנים אחרים התקיימה במקביל למחויבות לעבודה היומיומית ולחיפוש אחר שפה אישית.

לאחר שעזב את הקיבוץ פעל בתל אביב, בעין הוד ובחיפה. הוא לימד באוניברסיטת חיפה ובטכניון, והיה מעורב בפרויקט שיקום מחצבת נשר לצד יצחק דנציגר. הקשר עם הפרויקט הניב גם עבודות שהוצגו בגלריה מבט. לצד הציור עסק בהדפס רשת ובניהול סדנת הדפס, תחום שהפך לחלק משמעותי מעבודתו המקצועית ומפעילותו כמורה. כך התקיימו אצלו במקביל יצירה על בד, עשייה גרפית והעברת ידע טכני לאמנים אחרים.

בשנות השבעים עבר לניו יורק, שבה חי ויצר עד שובו לישראל בשנת 1982. גם שם הקים סדנת הדפס וקיים קשרים עם אמנים ישראלים שפעלו בעיר. לאחר חזרתו השתקע בתל אביב, לימד טכניקות הדפס והמשיך לצייר ולהציג. הניסיון שצבר בשתי זירות האמנות נלווה ליצירה שנעה בין שלבים שונים, ולא למסלול סגנוני אחיד: ציור תיאורי, הפשטה לירית וחזרה אל דימוי שניתן לזהותו בתוך הצבע.

המופשט של גבעתי צמח מתוך מסורת הציור הישראלי של שנות החמישים והשישים, אך התרחק בהדרגה מהישענות על מראות הנוף החיצוני. כפי שהדגיש מרדכי עומר בדבריו לתערוכתו, מוקד היצירה עבר אל מקורות פנימיים של האמן. הצבע והצורה אינם משמשים רק לתיאור דבר שנראה לעין, אלא לבניית מציאות ציורית עצמאית. בתוך מציאות זו עשוי דימוי להופיע לרגע ולשוב ולהיטמע במשטח, בלי להפוך לסיפור מפורש.

בשנת 2006 הוצגה במוזיאון תל אביב לאמנות תערוכה מקיפה של יצירתו באוצרות חנה קופלר. בשנת 2009 הוצגה בבית האמנים בתל אביב התערוכה "ציורים מאוחרים", שכללה בדים גדולים ובהם דימויי סוסים. הסוס, שכבר הופיע בעבודתו בשנות השבעים, חיבר בין זיכרון אישי לבין תנועה וצבע. גבעתי המשיך לעבוד בשנותיו האחרונות ונפטר בשנת 2012. יצירתו מתועדת באוספים ובתערוכות מוזיאליות, ובהם מוזיאון חיפה לאמנות, ובאוסף דובי שיף.