אולמן גד

גד אולמן, יליד 1935, הוא אמן ומעצב ישראלי שעבודתו נפרשת על פני ציור, רישום, הדפס, איור ופיסול במרחב הציבורי. פעילותו מחברת בין עבודת הסטודיו לבין הספר, העיתון והסביבה הבנויה. לאורך השנים עסק במקביל ביצירה עצמאית ובעיצוב עבור מוסדות וקהלים רחבים, מבלי להעמיד גבול חד בין התחומים. הניסיון שצבר בטכניקות גרפיות ובטיפול בחומרים שונים ניכר הן בעבודות קטנות על נייר והן ביצירות המיועדות למבנים ולכיכרות.

אולמן למד במכון אבני אצל יחזקאל שטרייכמן ואביגדור סטימצקי, ובהמשך פנה ללימודי עיצוב גרפי בבצלאל, שאותם סיים בשנת 1960. הכשרתו שילבה מסורת של ציור ורישום עם חשיבה על דימוי מודפס ועל תפקידו במרחב התרבותי. בשנות השבעים עבד כעורך הגרפי וכמאייר הראשי של מוסף הארץ. בעבודתו בעיתון פיתח שפה ששילבה תצלומים באופן חדשני, ותרמה להתפתחות העריכה החזותית בעיתונות הישראלית.

תחום הספר והאיור תופס מקום נרחב ביצירתו. אולמן אייר ספרים ועיצב כריכות וכרזות, ובהן הכרזה להצגה 'מסעו של פרישון' בתיאטרון אוהל משנת 1965. בשנת 1970 אייר את הספר 'מה עושים דגים בגשם', ובשנת 1985 את ההגדה לפסח של התנועה הקיבוצית. עבודות אלו מפגישות בין טקסט לדימוי ובין שימוש יומיומי לחפץ תרבותי. במקביל יצר עבודות יודאיקה ועסק בעיצוב מחדש של אובייקטים מוכרים, ובהם מטקות שהפכו לבסיס לעבודות פיסול.

החומר אצל אולמן אינו משמש רק אמצעי לביצוע רעיון נתון. הוא בוחן כיצד קימוט, מעיכה ושחיקה משנים את פני השטח ואת האופן שבו מתבוננים באובייקט. לעיתים הוא בוחר בחומרים פגומים או בחפצים שנדחקו משימוש, ומבליט דווקא את סימני הבלאי שלהם. דרך פעולות אלו הוא קושר בין תהליכים חומריים לבין שאלות של זיכרון, התחדשות ומסורת. השינוי אינו מוחק לחלוטין את עברו של החומר, אלא הופך אותו לחלק מן העבודה החדשה.

בהדפסיו בחן גם את היחסים בין מקור להעתק. במקום לראות בלוח ההדפס שלב טכני בלבד בדרך ליצירת עותקים, העניק לו לעיתים מעמד של יצירה עצמאית וחד-פעמית. היפוך התפקידים בין המשטח המטביע לבין הדימוי המתקבל משתלב בנטייתו לעבור בין מדיומים ולבדוק מחדש את מוסכמותיהם. לצד העיסוק הזה מופיעים ביצירתו קשרים למסורת היהודית, לתרבות המקומית ולמיתולוגיה, כשהם עוברים עיבוד אישי ולא נשארים ציטוט של צורות מוכרות.

יצירותיו במרחב הציבורי כוללות את 'מסורת וקידמה', תצריבי נחושת ואמייל בבית אסיה בתל אביב משנת 1978, ואת 'מסך הכסף', עבודה בצריבה על מראות בסינמטק תל אביב משנת 1989. בשנת 1990 יצר בספרייה העירונית בגבעתיים את 'מלאכת הספר', קיר פיסולי המשלב עץ ונייר בעבודת יד. בפיסול הקינטי, ובהם 'אנרגיה ירוקה' בחדרה משנת 2017, מתווספת לתכונות החומר גם התנועה כחלק מן המפגש עם הסביבה.

לצד יצירתו עסק אולמן בהוראה במכון אבני, בוויצו חיפה ובמסגרות נוספות, וכן בכתיבה ברבעון 'ציור ופיסול'. בשנים 2008-2009 כיהן כיושב ראש אגודת המעצבים בישראל. תערוכותיו הציגו היבטים שונים של עבודתו, מרישום והדפס ועד פיסול בתנועה ומיצב. יצירות שלו נכללות באוספי מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות ומוזיאון חיפה.