
אריכא אביגדור

אריכא אביגדור
אביגדור אריכא (1929-2010) היה צייר, רשם, אמן הדפס וחוקר אמנות ישראלי שפעל שנים רבות בפריז. הוא נולד ברדאוץ שברומניה למשפחה יהודית דוברת גרמנית. מהלך יצירתו כלל תפנית יוצאת דופן: לאחר שהתבסס כצייר מופשט, הפסיק לצייר בצבע ופנה לרישום מן ההתבוננות. כשחזר לציור, העמיד במרכז עבודתו את המפגש הישיר עם האדם, החפץ והחלל שלפניו, תוך הקפדה על עבודה באור טבעי ועל השלמת היצירה במפגש אחד.
בשנת 1941 גורש עם משפחתו לטרנסניסטריה, שם מת אביו. כנער תיעד ברישומים את המציאות הקשה שחווה במחנה. בשנת 1944 הגיע לארץ עם אחותו, ובהמשך למד בבצלאל בירושלים. הרישומים המוקדמים, לצד עבודות שיצר בעקבות מלחמת העצמאות, מעניקים ביטוי חזותי לשנותיו הראשונות. מוזיאון ישראל הציג אותם בתערוכה פרקי מלחמה, יחד עם רישומי ההכנה לאיוריו לפואמה של ריינר מריה רילקה, העוסקת במלחמה מן המאה השבע עשרה.
בשנת 1949 זכה במלגה ללימודים בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות יפות בפריז, ומשנת 1954 קבע בה את ביתו. בראשית דרכו המקצועית עסק באיור ספרים, ובהמשך פנה לציור מופשט המזוהה עם האמנות האינפורמלית. בפריז נוצרו קשריו עם יוצרים ובהם אלברטו ג׳קומטי וסמואל בקט. ידידותו עם בקט, שהחלה בשנת 1956, נמשכה שנים והניבה דיוקנאות ורישומים רבים של הסופר, שנעשה אחת הדמויות המזוהות עם יצירתו.
בשנת 1965 חדל אריכא מן הציור המופשט. במשך שמונה השנים הבאות התרכז ברישום ובהדפס, ועבד מתוך התבוננות ישירה במקום להסתמך על זיכרון או על דימוי מומצא. בשנת 1973 חזר לצבע ולציור בשמן. הוא פיתח דרך עבודה מהירה שאינה מבוססת על רישומי הכנה, ובה הצבע מתייבש תוך כדי העבודה. מגבלת הזמן הייתה חלק מן השיטה: התמונה נועדה להיווצר מתוך מצב מסוים של אור ונוכחות, ולא להיבנות מחדש לאורך מפגשים נפרדים.
נושאי ציוריו המאוחרים נלקחו במידה רבה מסביבתו הקרובה: פנים הדירה, חפצים, נופים, גגות פריז, בני משפחה וידידים. רעייתו, המשוררת אן אטיק, ובנותיו אלבה ונגה הופיעו שוב ושוב בעבודותיו. ברישום של אן משנת 1992, השמור במוזיאון הבריטי, היא נראית עומדת במעיל חורף וקוראת בעיתון. המעיל עצמו חזר ביצירות נוספות. תשומת הלב לבגד מוכר, לתנוחת הגוף ולפעולה יומיומית מבהירה כיצד מצא בחיי הבית חומר לעבודה מתמשכת ומדויקת.
גם הקשר לירושלים נוכח בעבודתו. רישום הפחם האורן הזקן משנת 1992 מתאר עץ שעמד בגינת דירתו בעיר, ושאותו שב וצייר לפני שנכרת בעקבות מחלה. לצד היצירה עסק אריכא במחקר, בכתיבה ובהרצאות על תולדות האמנות. הוא אצר תערוכות על אנגר באוסף פריק בניו יורק ועל פוסן במוזיאון הלובר, ובשנת 1992 הוזמן להכין סרט תיעודי על ולאסקס עבור ה-BBC. פעילות זו העידה על היכרותו הרחבה עם מסורות הציור האירופי.
בשנת 1998 הוצגו בישראל במקביל תערוכות רחבות של ציוריו במוזיאון ישראל ושל רישומיו במוזיאון תל אביב. בשנת 2006 הוקדשה לרישומיו ולהדפסיו תערוכה במוזיאון הבריטי. אריכא נפטר בפריז בשנת 2010. עבודותיו נכללות באוספים ציבוריים ובהם טייט, המטרופוליטן ומוזיאון ישראל. המעבר שלו מהפשטה לציור מן החיים לא היה חזרה להעתקה תיאורית בלבד, אלא ניסוח מחודש של מעשה ההתבוננות ושל היחס בין משך העבודה, האור והנושא המצויר.
- כל האמנים 383
- א
- א. אוגוסט
- אביב לסרי יעל
- אבני שמעון
- אברמוביץ מרים(מירצה)
- אברמוביץ' פנחס
- אברמסון לארי
- אברמסון מתניה
- אגם יעקב
- אגסי רונית
- אדלר יענקל
- אהרון ארז
- אהרונוביץ רחל
- אוברזון גדעון
- אולמן גד
- אולמרט עליזה
- אופק אברהם
- אור תמר (אולגה)
- אורי אביבה
- אורלוף חנה- לפי
- אזולאי שי
- אזן אריה
- איזנברג יעקב
- איזנשר יעקב
- אייזמן מיכאל
- אינסלר שרה
- אלוויל אריה
- אלוייל
- אליאסף סמדר
- אלין
- אלכסנדרוביץ מיכאל
- אלקרא עובדיה
- אלקרע עובדיה ומוקדי
- אלרון ברוך
- אמן לא ידוע
- אפרת בני
- אפשטיין יעקב
- ארגוב מיכאל
- ארד רונן
- ארוך אריה
- אריאלי מרדכי
- אריכא אביגדור
- ארכיפנקו אלכסנדר-לפי
- ארליך מוטי
- ארצי לביא
- אתר חיים
- ב
- בוגנים איתן
- בונה שמואל
- בוסקוביץ דוד
- בזוקה ג'ו
- בזם נפתלי
- בינדר
- בירן חיים
- בלאיש אבי
- בלום לודויג
- בלס ברנס אביבית
- בלקלב ליאוניד
- בן חורין נועם
- בן שאול דדי
- בניו אלכסנדר
- בק שמואל
- בקר מיץ'
- בר אל עידו
- בראון איגור
- ברגנר יוסל
- ברגר ג'ניה
- ברוך אילן
- ברידג'מן גון
- בריליאנטובה (לב) נטשה
- בריס סמי
- ברמן רם
- ברנקוזי קונסטנטין-לפ
- ברנר ציפורה
- ברנשטיין משה
- ג
- ג'יאקומטי אלברטו-לפי
- גבאי יעקב
- גבע ציבי
- גבעתי משה
- גד הראל
- גודובניק יסנה
- גוטמן נחום
- גולדברג אברהם
- גולדמן אלברט
- גולדשמידט רונית
- גולומב נפתלי
- גורבן דימה
- גורבן מיכאל
- גורה שרית
- גורן גיל
- גיארדיאלו יוסף
- גיטלין מיכאל
- גילדור יעקב
- גכטמן גדעון
- גלדן אלי
- גלזר זיוה
- גלילי סמולינסקי חדוה
- גליצנשטיין רומנו
- גליקסברג חיים
- גלעד אלי
- גלעדי אהרון
- גרבוז יאיר
- גרבר אליק
- גרובמן מיכאל
- גרוס מיכאל
- גרוסברד יהושע
- גריגוריאן מרינה
- גרין
- גרינברג ענת
- גרשון רזיה
- גרשוני אורי
- גרשוני משה
- גרשטיין דוד
- גרשטנקורן ורד
- ד
- דאלי סלבדור- לפי
- דגה אדגר- לפי
- דוגונסי בורם
- דוד נורית
- דוד ער אמנון
- דורצ'ין יעקב
- דושי אורי
- דים יוז
- דנציגר יצחק
- דרוקס מיכאל
- דרייזיו יעל
- ה
- הולסביק
- הולצמן שמשון
- הופשטטר אוזיאס
- היימן אירית
- היימן רוני (דולומית)
- הלפרן אלחנן
- הראל שרית
- הרינג קית
- הרמן ליפוט (הונגרי)
- ו
- ואליין ברטיל
- וולמן מיכאל
- וון דן ברג שלמה
- ווסובר יעקב
- ווסרלי ויקטור
- וורהול אנדי
- וורהל אנדי-לפי
- וורקה מיכל
- ויינשטיין גל
- וייצמן מיכאל
- וינטראוב איריס
- וכטל וילהלם
- וכסלר יעקב
- ולנזואלה גוסטבו
- ונטורה אריק
- וקשטיין דוד
- ורדי יגאל
- ורדי יהודה
- ורלי פ
- ז
- ז'אנו ז'אק
- זריצקי יוסף
- ח
- חודורוב אמיר
- חייט יעקב
- חיימוף יהודית
- חסון טיטי
- חסון מאיר
- חפץ יעקב
- חרובי שמואל
- חשבי מיכאל
- ט
- טיכו אנה
- טמיר משה
- טננבאום טנא יואל
- טפלר שמואל
- טקץ' קים
- י
- יובי
- ינקו מרסל
- יעקובי דורית
- יריב רועי
- כ
- כבסה מרים
- כהאן ליאו
- כהן אייזיק
- כהן גן פנחס
- כהן סידור
- כהנא אהרון
- כץ אבנר
- כץ מאנה
- כצמן איריס
- כרמלי יעקב
- ל
- לב אתי
- לבבי רוני
- לביא רפי
- לביוש צילה
- לבנון מרדכי
- להמן רודי
- לובין אריה
- לוטן יונה
- לוי פמלה
- לוי תמר
- לופו זהבה
- לוצ'אנסקי יעקב
- לוקשבסקי אנה
- לחמן צבי
- ליבוביץ' מוני
- ליבר שפר נטע
- ליטבינובסקי פנחס
- ליידר משה
- ליפשיץ אורי
- ליפשיץ אפרים
- ליפשיץ ז'אק- לפי
- לישנסקי בתיה
- ללוש עופר
- לם שמואל
- למדן אריה
- לנדאו סיגלית
- לנדסמן תלמה
- לסר אורי
- מ
- מאירוביץ' צבי
- מארי כהן ענבל
- מודזלביץ' אפרים
- מוקדי משה
- מור הנרי- לפי
- מורו מקס
- מוריאל
- מורנטה ג'אן פייר-לפי
- מזרחי מנחם
- מטיסיס לימור
- מיברג אורלי
- מיוחס לרואו
- מילנר חנן
- מילשטיין צבי
- מימון יצחק
- מירו (לא חואן)
- מירון סימה
- מישונז גריגואר
- מלר יובל
- ממון רות
- מסג אהרון
- מצליח טל
- מצקין ולדימיר
- מרגולין יעל
- מרוז ח
- מריאן
- נ
- נורנברג שמחה
- נטיף מאיר
- נימי ציון
- ניסים שלומי
- ניקל לאה
- ננדור קטונה
- נתון אברהם
- ס
- סבא שלום
- סבין
- סביצקי חיים
- סהר חנה
- סוקול
- סוקולובסקי לורנה
- סחרוב רוס איגור
- סטימצקי אביגדור
- סטפנוב וואדים
- סיגרד אליהו
- סימון יוחנן
- סלונים סימה
- סנדובסקי משה
- סניור חיים
- ע
- עדיקא דוד
- עובדיהו שמואל
- עוזרי יגאל
- עופר - OPHEAR
- עוקשי אבשלום
- עזוז דוד
- ענבל
- עצמון אברהם
- פ
- פוכמן רומאיה
- פורבוכראי יהודה
- פורמן מארק
- פיין ליאו
- פיינגרש עודד
- פינטו שמעון
- פיצ'חדזה מאיר
- פיקאסו פבלו
- פישלזון משה
- פלדי ישראל
- פלדמן דורית
- פלומבו שמעון
- פן אבל
- פנחסוב רבשי
- פרדו יגאל
- פרונט יהושוע
- פרניק נתן
- פרנקל
- פרנקל פרנל יצחק
- פרנקפורט אדוארד
- פרץ ארד אסתר
- צ
- צ'יפרוס דמיטרי- לפי
- צ'רסקי זויה
- צוקר זיוה
- צוקר זרה
- ציגל אהרון
- צימט רוסו גילה
- צינוביץ פנחס
- ציפר משה
- ק
- קארולי מארק
- קבסה עמית
- קדישמן מנשה
- קדר בלה
- קהאן איזיק
- קובו דניאל
- קובנר מיכאל
- קוגלר אידה
- קוגן יוסי
- קולביאנסקי ישי
- קון הדי
- קון זאב
- קון שי
- קונסטנט יוסף
- קונסטנטין
- קונץ ג'ף
- קוסובסקי אבינועם
- קוסונוגי יוסף
- קופלר אלעד
- קופפרמן משה
- קוקו
- קורן זיו
- קטה אפרים מרכוס
- קידר דן
- קיווה חיים
- קייזר רפי
- קלאפיש ליליאן
- קלדיני אלף
- קליגולה
- קנצ'יק אלכסנדר
- קסטל משה
- קפלן אלכסנדר
- קריזה יחיאל
- קריסינל
- קרמן פנחס
- קרמר אלכס
- קרמר מיכאל
- ר
- ראוכברגר יאן
- רבינוביץ ישראל
- רבס אנדריי
- רדר ברנרד
- רובין גידי
- רובין הרולד
- רובין ראובן
- רודן אוגוסט- לפי
- רוזנטל חיים
- רוזנטליס משה
- רוט ליאו
- רומברג אוסוולדו
- ריב דוד
- ריבק יששכר
- ריי לאו
- רייזמן אורי
- רייזמן אסנת
- רימר איצו
- רמברנדט-אפטר
- רנצר פיליפ
- רפופורט מיכאל
- רפפורט דני
- ש
- שאגאל מרק
- שאול יובל
- שוהם גיא
- שוובל איוון
- שוורץ אבי
- שוורץ שלמה
- שור צבי
- שטיינגולד מאיר
- שטיינהרט יעקב
- שטרייכמן יחזקאל
- שיזף מיכל
- שיש חן
- שלו יעל
- שלוס רות
- שלזינגר שמואל
- שמי יחיאל
- שמי מנחם
- שמי קלמן
- שמיר אלי
- שנטל
- שני גיל
- שניאור דוד
- שפט אמיר
- שפילשר קרן
- שפר מירי
- שפרון אייל
- שקין ערן
- ת
- תג'ר ציונה
- תדהר זיו
- תומרקין יגאל
- תמרי עמירם
- תמרין דוד
אביגדור אריכא (1929-2010) היה צייר, רשם, אמן הדפס וחוקר אמנות ישראלי שפעל שנים רבות בפריז. הוא נולד ברדאוץ שברומניה למשפחה יהודית דוברת גרמנית. מהלך יצירתו כלל תפנית יוצאת דופן: לאחר שהתבסס כצייר מופשט, הפסיק לצייר בצבע ופנה לרישום מן ההתבוננות. כשחזר לציור, העמיד במרכז עבודתו את המפגש הישיר עם האדם, החפץ והחלל שלפניו, תוך הקפדה על עבודה באור טבעי ועל השלמת היצירה במפגש אחד.
בשנת 1941 גורש עם משפחתו לטרנסניסטריה, שם מת אביו. כנער תיעד ברישומים את המציאות הקשה שחווה במחנה. בשנת 1944 הגיע לארץ עם אחותו, ובהמשך למד בבצלאל בירושלים. הרישומים המוקדמים, לצד עבודות שיצר בעקבות מלחמת העצמאות, מעניקים ביטוי חזותי לשנותיו הראשונות. מוזיאון ישראל הציג אותם בתערוכה פרקי מלחמה, יחד עם רישומי ההכנה לאיוריו לפואמה של ריינר מריה רילקה, העוסקת במלחמה מן המאה השבע עשרה.
בשנת 1949 זכה במלגה ללימודים בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות יפות בפריז, ומשנת 1954 קבע בה את ביתו. בראשית דרכו המקצועית עסק באיור ספרים, ובהמשך פנה לציור מופשט המזוהה עם האמנות האינפורמלית. בפריז נוצרו קשריו עם יוצרים ובהם אלברטו ג׳קומטי וסמואל בקט. ידידותו עם בקט, שהחלה בשנת 1956, נמשכה שנים והניבה דיוקנאות ורישומים רבים של הסופר, שנעשה אחת הדמויות המזוהות עם יצירתו.
בשנת 1965 חדל אריכא מן הציור המופשט. במשך שמונה השנים הבאות התרכז ברישום ובהדפס, ועבד מתוך התבוננות ישירה במקום להסתמך על זיכרון או על דימוי מומצא. בשנת 1973 חזר לצבע ולציור בשמן. הוא פיתח דרך עבודה מהירה שאינה מבוססת על רישומי הכנה, ובה הצבע מתייבש תוך כדי העבודה. מגבלת הזמן הייתה חלק מן השיטה: התמונה נועדה להיווצר מתוך מצב מסוים של אור ונוכחות, ולא להיבנות מחדש לאורך מפגשים נפרדים.
נושאי ציוריו המאוחרים נלקחו במידה רבה מסביבתו הקרובה: פנים הדירה, חפצים, נופים, גגות פריז, בני משפחה וידידים. רעייתו, המשוררת אן אטיק, ובנותיו אלבה ונגה הופיעו שוב ושוב בעבודותיו. ברישום של אן משנת 1992, השמור במוזיאון הבריטי, היא נראית עומדת במעיל חורף וקוראת בעיתון. המעיל עצמו חזר ביצירות נוספות. תשומת הלב לבגד מוכר, לתנוחת הגוף ולפעולה יומיומית מבהירה כיצד מצא בחיי הבית חומר לעבודה מתמשכת ומדויקת.
גם הקשר לירושלים נוכח בעבודתו. רישום הפחם האורן הזקן משנת 1992 מתאר עץ שעמד בגינת דירתו בעיר, ושאותו שב וצייר לפני שנכרת בעקבות מחלה. לצד היצירה עסק אריכא במחקר, בכתיבה ובהרצאות על תולדות האמנות. הוא אצר תערוכות על אנגר באוסף פריק בניו יורק ועל פוסן במוזיאון הלובר, ובשנת 1992 הוזמן להכין סרט תיעודי על ולאסקס עבור ה-BBC. פעילות זו העידה על היכרותו הרחבה עם מסורות הציור האירופי.
בשנת 1998 הוצגו בישראל במקביל תערוכות רחבות של ציוריו במוזיאון ישראל ושל רישומיו במוזיאון תל אביב. בשנת 2006 הוקדשה לרישומיו ולהדפסיו תערוכה במוזיאון הבריטי. אריכא נפטר בפריז בשנת 2010. עבודותיו נכללות באוספים ציבוריים ובהם טייט, המטרופוליטן ומוזיאון ישראל. המעבר שלו מהפשטה לציור מן החיים לא היה חזרה להעתקה תיאורית בלבד, אלא ניסוח מחודש של מעשה ההתבוננות ושל היחס בין משך העבודה, האור והנושא המצויר.


ירושלים- 1955
לא נמצאו יצירות התואמות.