מיצירות האמן

מופשט - נדיר - 1960 / תומרקין יגאל

רוחב: 80 אורך: 80
מק"ט: 17467

מתווה לפסל - 1988 / תומרקין יגאל

רוחב: 73 אורך: 51
מק"ט: 16231

מתווה לפסל - 1978 / תומרקין יגאל

רוחב: 63 אורך: 51
מק"ט: 16233

נוף 1986 / תומרקין יגאל

רוחב: 50 אורך: 73
מק"ט: 12810

מבנה- מוקדם / תומרקין יגאל

גובה: 77 רוחב: 33
מק"ט: 14903

בלילה על הגורן-1984-85 / תומרקין יגאל

גובה: 155 רוחב: 185
מק"ט: 12658

היאחזות / תומרקין יגאל

גובה: 160 רוחב: 72
מק"ט: 12598

לא תרצח / תומרקין יגאל

רוחב: 47 אורך: 68
מק"ט: 11756

עצמים גיאומטריים / תומרקין יגאל

גובה: 23 רוחב: 66
מק"ט: 10111

דמות על עמוד / תומרקין יגאל

גובה: 56 רוחב: 15
מק"ט: 10112

תחנת כח / תומרקין יגאל

רוחב: 73 אורך: 50
מק"ט: 18689

נוף עם גרניט - 1995 / תומרקין יגאל

רוחב: 73 אורך: 50
מק"ט: 19090

גלובליזציה / תומרקין יגאל

גובה: 85 רוחב: 40
מק"ט: 20215

צייר, פסל ופובליציסט. נולד בשנת 1933. הוא ומשפחתו עלו לארץ מגרמניה בשנת 1935.

למד בבית הספר הטכני עיצוב תפאורות עד שנת 1949. בשנת 1953 לאחר שירותו הצבאי, שב לגרמניה ושם עיצב תפאורות להצגות של ברטולד ברכט והתאטרון "אנסמבל ברלינר". הוא המשיך לעצב תפאורות בגרמניה, הולנד וישראל עד שנת 1956. בשנה זו אף הציג את עבודותיו באמסטרדם.

ציוריו הראשונים משנות השישים מזכירים את "הציור המשולב עצמים" של ראושנברג. בציורים אלה הדביק לבד הציור חפצים, גזרי עץ, מסמרים, חוטי תיל, חלקי כלי נשק ואף את מכנסיו הישנים.

בשנת 1964 הציג במסגרת קבוצת "תצפית", שכללה אמנים צעירים שיצרו קבוצה המנותקת מאגודת האמנים ומקבוצת "אופקים חדשים". במניפסט שלהם כתבו: "אנו מתנגדים לביטוי פלסטי הבנוי על התרשמויות חיצוניות, על מסחר בתודעה יהודית ושימוש בסמלים אשר איבדו את משמעותם זה כבר". בשנה זו ייצג את ישראל בביאנלה של ונציה ובשנת 1967 בביאנלה בסאו פאולו ולאחר מכן ביפן.

בסוף שנות השישים נהיה תומרקין לאמן מחאה. הוא הביע את דעתו נגד התגברות הצביון המיליטריסטי של החברה הישראלית בפסל המפורסם "הוא הלך בשדות" (1967). בפסל זה רואים חייל זועק ומתוך קרביו החשופים יוצאים חלקי נשק. מאוחר יותר, לאחר מלחמת יום הכיפורים, הציג במוזאון תל אביב - "רשמי מלחמה" (1974).    

בתחילת שנות השבעים הקים ביחד עם בוקי שוורץ ופנחס עשת את קבוצת "+10". מטרת הקבוצה הייתה להתנגד לסגנון המופשט הלירי ששלט בארץ בגלל קבוצת "אופקים חדשים", ולשוב אל האמנות הפיגורטיבית והאקספרסיבית. קבוצה זו גם הייתה חלוצה בשימושים בלתי שגרתיים בפיסול. בשנת 1978 יצר סדרה של פסלי אדמה. ביצירות אלו ביקש תומרקין לשוב אל השורשיות והראשוניות וגם למחות נגד הפקעת אדמות מידי ערבים.

תומרקין הקים עשרות אנדרטאות ופסלים רבים בארץ, בניהם "אנדרטה ללוחמים בבקעה", ו"אנדרטת השואה ותקומה" בכיכר רבין בתל אביב, אנדרטה במוסד ועוד. תומרקין היה אחד הפעילים נגד האמנות הקונספטואלית שהחלה לתפוס תאוצה גם בישראל בתחילת שנות השבעים. הוא הציג עבודות בעלות סממן ציני שיצאו נגד זרם חדש זה. תומרקין הצליח לשלב בין האקספרסיוניזם הגרמני לתפיסה שונה של "פופ ארט" שביטויה בחפצים כגון מזלגות, גרוטאות, בקבוקים ועוד. הוא הצליח אף לזעזע פעמים רבות בשל עבודותיו ואישיותו. הוא הצליח ליצור שילוב ישראלי בין פיסול לציור ולהשאיר את חותמו על נופי ישראל.

כאמן ישראלי מהחשובים ביותר, יצר מאות רבות של יצירות, בהן רישומים, קולאז'ים, יצירות על בד, פיסול, יצירות גרפיקה ועיצוב במות תיאטרון.

 

לימודים:

1954           פיסול אצל רודי להמן

1955           אצל ברטולט ברכט, ברלינר אנסמבל, ברלין

1955-57      למד והיה עוזרו של קרל וון אפן

 

הציג בעשרות תערוכות בארץ ובעולם, יצירותיו נמצאות במוזיאונים ובאוספים רבים וחשובים בארץ ובעולם.

נפטר בשנת 2021 כאשר הוא בן 87.