אמנות בשבילי היא: אמנות זה הכלי שאצלי מפעיל הכי טוב את המחשבה ואת הראייה ואת הפיענוח. באמצעות האמנות אני שואל ובעזרתה אני עונה ובאמצעותה אני נע, משתנה ומתפתח.
מהיכן נובעות ההשפעות על האמנות שלי: ההשפעות הן רבות ומגוונות בחלקן ידועות לי ובחלקן סמויות, בחלקן מתחום האמנות ובחלקן מהעולם הסובב. אני מושפע באופן שונה מאמנות בינלאומית מאשר מאמנות ישראלית מקומית. אני מושפע באופן שונה מאמנות ההווה ומאמנות העבר. אני מושפע מן המקרה ואני מושפע מההיתקלות ואני מושפע מסביבתי הקרובה והרחוקה, מהחיים היומיומיים וגם מהפוליטיקה. הכי הרבה רעיונות באו אלי בחנויות ספרים. הספרים הם חלק נכבד מהעולם שממנו נולדים הציורים שלי. אני מושפע מטקסטים וחי מהמילים.
היצירה שאני עובד עליה בימים אלה: מובן מאליו שהדבר שהכי מעניין אותי זה הציור הבלתי גמור שניצב מול עיני. אינני יודע להגיד עליו הרבה כי תוכנו האמיתי ומשמעויותיו מתגלים לי בהדרגה אחרי שאני מסיים את הציור ולרוב בעזרת עיניהן של הקולגות שלי שמבטם עוזר לי במלאכת הפיענוח. בימים אלה, יצרתי מספר ציורים שיש בהם תבליטי עץ משונים ופולקלוריסטיים ששלחו אותי למחוזות לא מוכרים בצורתם בתוכנם ובצבעיהם.
האמן האהוב עלי: אני אוהב אמנות. אני אוהב אמנות ישראלית. אני חסיד גדול של קשר בין אמנות ומקום. אף פעם לא הייתה לי ליגה בראש ולא רשימה מדוייקת של מועדפים. יש לי בבית אוסף גדול למדי של כל האמנים הישראליים שאני אוהב במיוחד.
התחלתי לצייר לראשונה: מהיום שאני זוכר שהדבר היה אפשרי טכנית. לא היו לי בצעירותי ולא בבגרותי שום עיסוקים אחרים או תוכניות אחרות או חלומות אחרים. מתוך כך אני דבק בדעה שאדם נולד אמן. וגם אם הדבר מתגלה באיחור זה עדיין "מום" מולד.
היצירה האהובה עלי מיצירותי: היצירה הבאה שאצור.
הקשר שלי עם בידרמן: תחילה, הכרתי אותו כאדם שאיננו מפספס אף אירוע חשוב בתחום האמנות הפלסטית. אדם כזה חביב עלי עוד בטרם הכירו ביננו. מי שמכבד בנוכחותו ובהתעניינותו אירועים אמנותיים הוא אדם יקר לליבי. ההיכרות שבה עמדתי על מידת האהבה שלו לאמנות רק הגבירה בי את התחושות הללו.
מה חושבים הקרובים אלי על יצירתי: הקרובים לי לא מכירים את מראהו של קיר ריק. למזלי הרב, הם פיתחו אהבה לאמנות וטעם משובח ואני מקווה מאוד שאני נכלל בטעמם זה.
יצירה שלי המוצגת בגלריית בידרמן פרייבט ארט קולקשן: אינני נוהג לדבר על יצירות בודדות אלא על סדרות ותקופות באוסף בידרמן ישנן עבודות שמייצגות חלק מהסדרות החשובות ביותר שלי.
אילו יכולתי להיפגש לארוחה עם כל אמן בעולם, הייתי שמח לעשות זאת עם: אמן שאוהב לאכול.

גרבוז יאיר נולד בשנת 1945 בגבעתיים. היה חבר קיבוץ כפר החורש.
היה חבר עם רפי לביא ואחרים בקבוצה 10+ שהתארגנה החל משנת 1965 למחות כנגד מוזיאון תל אביב על שלא רצה להציג אמנים צעירים. הקבוצה עסקה בשאלות של אמנות לאומית לעומת בינלאומית, בין אמנות מופשטת מול אמנות צורנית ובעלת תוכן.
בהמשך הוא התנתק מההפשטה הצורנית ושינה את סגנונו לשימוש בקולאזים, צילומי אובייקטים, כתוביות מודפסות היוצרות קומפוזיציה של תכנים בעלי משמעות אישית, תרבותית וחברתית. תערוכת היחיד הראשונה שלו התקיימה בשנת 1967.
יצירותיו נראות "פשוטות" נעדרות דקורטיביות. הוא משתמש במצעים דלים ובעיקר דיקטים שאותם הוא מורח בלבן ואזי מצייר ומדביק אותיות. קרטונים ודיקטים תוך כדי הוא מרבה להשתמש בטקסט כתוב ו/או אותיות מודפסות המהווה השלמה לציור.
גרבוז פרסם ספרים רבים, השתתף בתכניות טלוויזיה רבות והרבה לכתוב מאמרים בתחומי הרוח והתרבות.

למגוון יצירותיו המוצגות בגלריה  לחץ כאן >>