דמות
הרועֵה בציור הישראלי צמחה מתוך החלום הציוני אודות יהודי חדש היונק את אפיוניו
האותנטיים של המקום מן הבדואי הנודד עם צאן-מרעיתו.
ממפגש
קצר זה של קדישמן עם עברו כרועה צאן נולד הפרק ההרואי והפולארי של האמן כצייר
המתמחה בציור כבשים, ראשי כבשים בעיקר.
בשנת
1984 הגיחה לה הרועָה מתוך ציורי הכבשים של קדישמן, בסמוך לתקופה בה הופיע נושא
העקידה ביצירתו.
הופעתה של הרועָה פשוטה, לכאורה: במוזיאון תל-אביב פגש
קדישמן בציור של וון-גוך לציור הרועָה של ז'אן פרנסואה מילֶא. גירסתו
של קדישמן חופשית יותר מזו של וון-גוך, מופשטת ופוביסטית יותר.