התערוכה החדשה של האמן אורי ליפשיץ היא הזדמנות נהדרת לבקר במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית שאותו את מנהלת.
ליפשיץ הוא אמן רב תחומי שעסק בציור, פיסול, תחריט, קולאז' ורישום. הוא מהאמנים הבולטים והמוכשרים שפעלו בארץ, אך הוא גם אחד האמנים היותר שנויים במחלוקת.
ספרי על תהליך הקמת התערוכה ועל העבודה המשותפת עם ליפשיץ.
התערוכה של אורי ליפשיץ זוכה להדים רבים. מדובר במקרה טעון: מצד אחד הוא היה אמן דגול ומוכשר שנשלף מהעשייה בקיבוץ ופרץ במהירות לסצנת האמנות בארץ (בשנת 1963 למשל, נבחר להציג ב"אופקים חדשים" לצד האמנים תומרקין, לביא וקופפרמן), הוא היה דמות מרכזית ב"עשר פלוס", בגלריית "גורדון" ופעל בלב לבה של התעשייה האוונגרדית. היתה לו לשון חדה וחריפה, דמות של 'מוכיח בשער', איש של ביקורת ותוכחה וזה כמובן ליווה אותו לאורך השנים.
למעשה, לעבודות שלו נחשפתי במוזיאון עין חרוד ולתערוכת 'לידת העכשיו' (1960). לכאורה, ליפשיץ לא התאים למשבצת העבודות הפופולריות שאנו מכירים וחווים. היה כאן בסיס מסקרן להמשך המחקר שלנו. לפני כשנתיים פניתי ל"מפעל הפיס" עם מחשבה לקיים תערוכה היסטורית שתתמקד בתערוכות מוקדמות שלו, אבל אז אלמנתו דורית ובנו נדב, פתחו בפני את העיזבון ואת היצירות הרבות שאותן יצר בסטודיו שלו.
גיליתי שהוא היה אמן פורה בקנה מידה עצום. היצירות שלו הן חזקות ועוצמתיות והן משקפות את האישיות המורכבת והאמנותית ואת החומרים הפנטסטיים שהוא מצא לעסוק בהם. בשלב הבא הזמנתי את האוצר אודי דרומר לעבוד איתי יחד על התערוכה. גם גלריית "גורדון" וסרג' תירוש הצטרפו כתומכים. אנחנו מוציאים ספר מרתק על התערוכה שיושק בתחילת ספטמבר עם 150 עבודות של אורי ליפשיץ ומאמרים פרי עטם של יעקב מישורי ויונה פישר.
מהי משמעות השם "בשר ודם" בהקשר לתערוכה של ליפשיץ?
ליפשיץ היה אמן פורה, אקספרסיבי, עם גוף עבודות עצום ואנחנו החלטנו להתמקד בנושא "ייצוגי הגוף והסובייקט האנושי" ומתוך כך נגזר השם. ביצירותיו, מתואר מחד גבר ולעיתים דמות שעוברת טרנספורמציה, יצור גרוטסקי, מעונה, סובל, צורח דמות שמקיימת יחסי קונפליקט ודיסוננס עם הסביבה, ומאידך, דמות אנושית מאוד, רגישה, לפרקים רומנטית. תמיד מופיעים אלמנטים עדינים כמעט אופטימיים ביצירה כמו פרחים וכו'. אלו מייצגים מציאות מורכבת, מפוצלת, כאשר הסכיזופרניה היא State of mind מול החיים ומול הקיים. פיצול מול מצב של פיכחות למצב של שכרות, בין השתייכות לניתוק.
ליפשיץ נפצע בקרב על המיתלה במבצע סיני וחברים רבים שלו נהרגו שם. ללא ספק האירוע הטראומתי הזה השפיע רבות על יצירתו.
הוא מייצג תפיסה מסוייטת, כואבת, מהמקום האישי והחוויתי שלו. בתערוכה מוצגות יצירות של מתאבקים מתגוששים, אופנוענים מתרסקים ועוד. העוצמה ביצירות הללו מאוד גדולה, מרסקת ומלאת קונפליקט. הוא הושפע רבות מהאמנים הספרדיים כמו ואלסקז, פיקאסו, לה פרדו ועוד.
מוזיאון הרצליה משלב קונספט ייחודי הכולל בנוסף לתערוכות, גם קורסים, סדנאות וקייטנות גם לקהל הצעיר, במטרה להקנות לו את אהבת האמנות. תוכלי לספר על פעילות זו?
אמנות מצד אחד צריכה להיות מצוינת, מקצועית מאוד וצריכה לפנות לשדה האמנות הארצית והעולמית, ומצד שני, יש את תפקיד המוזיאון מול הקהילה והערך המוסף המתקבל מהקשר שביניהם. זו הסיבה להקמת המיזם שלנו - "מוזה" שמהווה את אגף החינוך של המוזיאון ולמעשה היא הזרוע שמייצגת כאן את הפעילות החינוכית. אנחנו עורכים בחגים הפנינג גדול, סדנאות חד יומיות וקורסים. בשבתות יש פעילות קבועה לילדים, ישנם שיתופי פעולה מרתקים לבתי הספר ולגנים (החל מגיל 3.5 ועד 18) שמשולבת בתוכנית הלימודים. אנחנו זוכים מידי שנה לביקור של 13,000 ילדים!
אפרים בידרמן בעל גלריית 'בידרמן פרייבט ארט קולקשן' מקיים קשר הדוק עם המוזיאון.
ספרי בבקשה על הקשר ושיתוף הפעולה שנוצר ביניכם.
הפעילות של אפרים בידרמן חשובה בכל המישורים. כבר 16 שנים שהוא חבר בעמותת המוזיאון והוא גזבר שמלווה את כל פעילות העמותה ותורם מזמנו ומידיעותיו. העמותה היא מאוד חשובה ולא רק מההיבט הכספי, היא מעניקה "גב" ושומרת על פעילות והתחדשות של המוזיאון.
מהו לדעתך המקום של המוזיאון בקרב הקהילה המקומית?
אנשי ההנהלה הציבורית והעמותה מעידים על חשיבות המוזיאון שהינו יקר וחשוב לכל כך הרבה אנשים, כך שמדובר במוסד שהוא בעל חשיבות ומשמעות גם בעיני בני הקהילה שהוא נמצא בקרבה.
האם למוזיאון יש מועדון ידידים?
בהחלט. תמורת דמי חבר סמליים, מקבלים ידידי המוזיאון שפע של הטבות ייחודיות שמעמיקות את הקשר וההיכרות עם פעילות המוזיאון. הם נהנים ממפגשים אקסקלוסיביים, הרצאות, מפגשי תרבות ועוד.
ולסיום, בהקשר לפיתוח העסקי והאמנותי של המוזיאון, אילו מיזמים נוספים צפויים בקרוב?
צפויים לנו אתגרים גדולים בתחום התערוכות והפרוייקטים: בספטמבר הקרוב יהיה שיתוף פעולה מעניין עם משכן האמנים ויתארח כאן אמן ואוצר סיני.
תהיה תערוכתו של אוסקר מורילו – באוצרות של אבי לובין. צפויה בינואר תערוכה של מיכל היימן. אנחנו יוצרים אתגרי תוכן תערוכתי כמו שת"פ עם דוד בהר וקבוצת חוקרים, שת"פ עם הטכניון ביחד עם יעקב ואמנון רכטר העוסק בחקירת המבנה ועוד.
השנה אנחנו משיקים תוכנית חדשה של לימודי אוצרות עם הבית לאמנות ישראלית הפועלת במכללת תל אביב- יפו. מדובר ב-18 מפגשים עם מיטב אנשי התחום וכל תערוכה מלווה בשיח, מפגשים והרצאות.
צילום: טל ניסים