אריכא נולד ב-1929 בעיירה קטנה הסמוכה לצ'רנוביץ' ברומניה, והחל לצייר כבר בילדותו. גם במחנות הריכוז אליהם גורשה משפחתו עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כשהיה בן 12, לא פסק מלצייר את חיי היומיום באופן כמעט תיעודי. אריכא היגר לישראל בדרך לא דרך ביחד עם אחותו, ב-1944. בארץ התיישבה המשפחה בקיבוץ מעלה החמישה, לא הרחק מירושלים.
אריכא צייר אובייקטים דוממים באופן דינמי שנע בין המימד הנגלה לנסתר, תוך דגש על הנעשה כאן ועכשיו. העבר ביצירתו, הוא נושא לפרשנות מחודשת והעתיד, לא יותר מספקולציה. כמו בציוריו של ורמיר, כך גם ביצירותיו של אריכא, האור היה מרכיב דומיננטי ומרכזי וכמו מבהיק החוצה מתוך הבד עצמו.
ב-30 השנים האחרונות יצירותיו של אביגדור אריכא הוצגו בגלריות ובמוזיאונים החשובים בעולם, בהם המוזיאון הבריטי, מרכז פומפידו, מוזיאון האמנות של סן פרנסיסקו, הגלריה הלאומית של סקוטלנד לאמנות מודרנית, מוזיאון ישראל ומוזיאון תל אביב לאמנות.
אריכא הוגדר לא פעם כתופעה תרבותית בשל היותו בו זמנית צייר, סופר, אוצר, היסטוריון של האמנות ומעצב.