האמנות הפיגורטיבית מתייחסת לזרמים בתולדות האמנות, אמנות אשר הינה בעלת זיקה חזקה לריאליזם ובמיוחד למקומו ולדמותו של האדם ביצירה. אמנות זו עוסקת במונחים כמו קו, צורה, אור, צבע, צל, מסה, נפח, טקסטורה ופרספקטיבה. אמנם סוגי אמנות אחרים עוסקים גם הם במונחים אלה, אלא שבאמנות הפיגורטיבית משתמשים במונחים אלה לטובת יצירת רושם של חלל וצורות שנועדו להבליט את נושא היצירה.
האמנות ביוון העתיקה התבססה על צורות גיאומטריות שעברו אידאליזציה. האמנים היווניים עסקו בידע ולא בהתבוננות במציאות וכך גם האמנים במצרים העתיקה. הדמויות נועדו לעורר במתבונן זיכרון משותף כלשהו ולא נוצרו מתוך התבוננות מדוייקת במציאות. בפיסול הקלאסי משנת 480 לפנה"ס ואילך, החלו האמנים לנסות ולאזן בין הצורות הגיאומטריות המושלמות לבין המראה הריאליסטי ועד לתחילתה של התקופה האימפרסיוניסטית במאה ה-19, האמנות הפיגורטיבית ניסתה לאזן בין הריאליזם והאידיאליזציה.
האמנות הפיגורטיבית המודרנית משתמשת בשיטות עכשוויות ואילו האמנים הריאליסטיים עובדים בעיקר בשיטות שהיו קיימות עוד לפני *הפוסט-אימפרסיוניזם. האמנים הישראליים לצורך ההמחשה כמו צבי שור, יוחנן סימון ורות שלוס הינם יוצרי אמנות פיגורטיבית, דוגמא נוספת לכך היא האמנית הישראלית נטשה בריליאנטובה המשלבת בעבודותיה בין טכניקה ושליטה מעולה בסגנון הריאליסטי של מסורת הציור הקלאסית לבין הזרם האמנותי של התקופה *הפוסט-מודרניסטית העכשווית. כמוה גם דימה גורבן המתמקד בציורי חללי הפנים והטבע הדומם, המעידים על אמן פיגורטיבי מובהק השולט היטב בשפת הציור.
למעשה, האמנות הפיגורטיבית בצורתה המודרנית, מזכירה את *האקספרסיוניזם של המאה ה-20 המאופיינת במציאות המעוותת בצורה ובצבע שנועדו להביע את הרגשות של האמן כלפי המציאות או את רעיונותיו לגביה. יצירותיו של פיקאסו הן דוגמה טובה לאמנות פיגורטיבית מודרנית וכך גם לצורך הדוגמא הנוספת פסליו של ג'קומטי. פרנסיס בייקון, לוסיאן פרויד והאמנים האחרים מאסכולת לונדון (כמו אוורבך, הוקני ובארה"ב הודג'קין) התוו את זרם האמנות הפיגורטיבית כפי שאני מכירים אותה כיום. אלמנטים פיגורטיביים קיימים גם באמנות *הפופ ארט וב*ניאו-אקספרסיוניזם.
מאפייניה העיקריים של האמנות המופשטת הם היעדר אובייקטים או דמויות שניתן לזהות. אמנות זו מבוטאת בערכים אמנותיים כגון: צבע, צורה, מרקם, קומפוזיציה ובעצם מדובר בהפשטה וצמצום של "שפת האמנות" לצורותיה הבסיסיות. ראשיתו של סגנון זה החל בתחילת המאה ה-20 עם הצגת עבודתם של קנדינסקי ואחרים שהעמידו במרכז את נושא הרגש וביטאו אותו במחוות ציוריות. הציורים היוו מעין הפשטה ציורית של צורות הטבע וכונו "קומפוזיציות".
האמנות המופשטת לצורותיה, מושתתת בין השאר גם על צורות גאומטריות טהורות כמו ביצירותיו של האמן מונדריאן ואמנים נוספים. בזמן זה התפתח הסגנון המופשט הלירי שהעמיד את הביטוי האקספרסיבי של האמן במרכז. דוגמאות לאמנות מסוג זה ניתן לראות ביצירותיו של האמן הישראלי העכשווי ארצי לביא, שבעבודותיו ניכר ארגון, סדר, משיכות מכחול חופשיות תוך כדי שליטה על החומר וכל אלו יוצרים מרקמים צבעוניים סוערים ומרתקים. הוא יוצר במדיה דו מימדית, לעתים שטוחה ולעתים מלווה בטקסטורה המושגת באמצעות צבע וחול, לעתים יצירתו רב שכבתית בשילוב דיקטים וחומרים שונים ולעיתים קולאז' המושג באמצעות קטעי צילום, אבני מוזאיקה וחומרים אחרים. דוגמאות נוספות, הן יצירותיהם המופשטות של אמני ה"אופקים החדשים" עליהם נמנו בין השאר אביגדור סטימצקי, יחזקאל שטרייכמן, יעקב וקסלר ויוסף זריצקי. דוגמה נוספת לכך הן יצירותיה של האמנית לאה ניקל, המאופיינות בזרימה ובכתמי צבע. למרות העבודה בסגנון זה, היא שילבה ביצירותיה קומפוזיציה מאורגנת ובצבעוניות נפלאה.
*הפוסט-אימפרסיוניזם הוא שם כללי לאמנים שפעלו במקביל לאימפרסיוניסטים או קצת אחריהם, אשר דחו היבטים מסוימים מגישתם של האימפרסיוניסטים, בחפשם אחרי כיוונים חדשים.
*פוסט-מודרניסטית הכוונה לזרם חשיבה ולתפיסה תרבותית בינלאומית הרווחת באמנות, באדריכלות ובעיצוב החל בשנות השמונים של המאה ה20, ולמעשה עד ימינו.
*הפופ ארט היא תנועה אמנותית שפעלה החל מסוף ה-50 של המאה הקודמת. אמני הפופ ארט בחנו את ההשפעה ההדדית של תחומי התרבות השונים בצבעוניות עממית ופופולארית (מכאן מקור השם פופ-ארט).
*האקספרסיוניזם- תנועה באמנות שנוסדה בגרמניה בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת, כאשר האמן הביע בה את מצבי רוחו ורגשותיו בציור שמביע משיכות מכחול עזות ומהירות.
*ניאו-אקספרסיוניזם - תנועה אמנותית שפעלה בשנות ה-80 של המאה ה-20, בעיקר בארה"ב, באיטליה ובגרמניה. הנאו-אקספרסיוניזם, תיאר דמויות תוך ויתור על תיאור אידיאליסטי, והציג את האובייקטים בדרכים המשקפות את הנפש, את המתח ואת הניכור שהם מנת חלקו האדם המודרני.
התנועה הנאו-אקספרסיוניסטית צמחה כתגובת נגד לאמנות המופשטת ולאקספרסיוניזם המופשט.
*חלק מיצירות האמנים המוזכרים במאמר ניתנות לרכישה וגם להשכרה בתשלומים נוחים מאוד.