
מעבר עכבר להגדלההמחירים כוללים מע״מ ומוגדרים כהוצאה מוכרת

אליק גרבר, יליד קריבוי רוג שבאוקראינה בשנת 1966, הוא צייר ומורה לאמנות העוסק בנוף, בדמויות ובקשר שבין האדם לסביבתו. בשנים 1986-1990 למד במכון לאמנות בעיר הולדתו, ובשנת 1991 עלה לישראל. לאחר עלייתו המשיך בפעילותו האמנותית ולימד רישום בבית הספר לאמנות ברמלה. עבודותיו הוצגו ברמלה ובתל אביב, ובהמשך בגלריות בישראל ובארצות הברית. המעבר מאוקראינה לישראל היה גם נקודת מפנה בשפה הצבעונית שפיתח, בעקבות המפגש עם האור המקומי ועם הנוף החדש.
האור הישראלי תופס מקום מרכזי בתיאורים שנכתבו על עבודתו. לעומת הגוונים הכהים יותר שאפיינו את ציוריו באוקראינה, בארץ התרחב השימוש בצבעים חמים ובהירים. הנוף אינו מופיע אצלו כרקע ניטרלי בלבד: הוא נבנה מתוך משיכות מכחול ניכרות ומתוך מפגש בין שטחי צבע. גגות, עצים ושדות מקבלים כך נוכחות ציורית משלהם. לצד זיהוי של מקום או של סצנה, הצבע יוצר אווירה ומכוון את הקצב שבו העין עוברת בין חלקי התמונה.
דרך עבודתו תועדה בקטלוג התוכנית Art in Embassies של מחלקת המדינה האמריקאית, שפורסם בירושלים בשנת 2020. גרבר תיאר שם כיצד מראה של נוף, טבע או פרחים מעורר בו רעיון לציור. הוא מתחיל ברישום קטן ומהיר במקום, ולאחר מכן חוזר לסטודיו כדי לפתח את ההתרשמות באמצעות צבע ורגש. התהליך מחבר בין מפגש ישיר עם הסביבה לבין עיבוד מאוחר יותר. הציור המוגמר אינו רק העתק של המראה, אלא תוצאה של בחירה, זיכרון וארגון מחודש על הבד.
באותו קטלוג מתוארת עבודתו באקריליק, באמצעות שכבות עבות ומרקמים מודגשים. חומריות הצבע היא חלק מן הדימוי: פני השטח אינם חלקים ואחידים, אלא שומרים את עקבות הנחת החומר. לצד תיאור הטכניקה מופיעה בקטלוג היצירה Jerusalem Quarters, המצוינת כציור שמן על בד. שילוב זה מעיד על שימוש ביותר ממדיום אחד, ומאפשר לעמוד על ההבדל בין נושא הציור לבין האמצעים שבהם הוא נוצר. בשני המקרים ההתבוננות בנוף כרוכה גם בהתבוננות בצבע כחומר ממשי.
נושא נוסף בעבודתו הוא הזוגיות. דמויות מוארכות מופיעות בתוך נוף, לצד אופניים, על ספסל או בקרבה זו לזו. המפגש האנושי משולב בסביבה ואינו מנותק ממנה. בהשוואה לדיוקן המבקש למסור פרטי פנים מדויקים, כאן משקל רב יותר ניתן לתנוחה, למרחק בין הדמויות ולמיקומן במרחב. אפשר לקרוא את הסצנות כרגעים של קרבה ושל שהייה משותפת. הנוף והדמויות פועלים יחד, כך שהקשר הזוגי נוכח גם באופן שבו הצורות והצבעים מקיפים את בני הזוג.
מבחר יצירותיו כולל גם נופים ללא דמויות, מראות עירוניים וקומפוזיציות מופשטות. לצד העיסוק בזוגות, אלה מרחיבים את ההתבוננות במבנה התמונה וביחסים בין חלקיה. בקטלוג האמריקאי מצוינת נוכחות עבודותיו באוספים פרטיים בישראל, באירופה ובארצות הברית. לאורך הנושאים השונים נשמר חיבור בין ההכשרה האמנותית שרכש באוקראינה לבין הסביבה שאליה הגיע בישראל: ציור הנסמך על מראה מוכר, אך מעניק למשיחת המכחול, למרקם ולצבע תפקיד עצמאי בעיצובו.

אליק גרבר, יליד קריבוי רוג שבאוקראינה בשנת 1966, הוא צייר ומורה לאמנות העוסק בנוף, בדמויות ובקשר שבין האדם לסביבתו. בשנים 1986-1990 למד במכון לאמנות בעיר הולדתו, ובשנת 1991 עלה לישראל. לאחר עלייתו המשיך בפעילותו האמנותית ולימד רישום בבית הספר לאמנות ברמלה. עבודותיו הוצגו ברמלה ובתל אביב, ובהמשך בגלריות בישראל ובארצות הברית. המעבר מאוקראינה לישראל היה גם נקודת מפנה בשפה הצבעונית שפיתח, בעקבות המפגש עם האור המקומי ועם הנוף החדש.
האור הישראלי תופס מקום מרכזי בתיאורים שנכתבו על עבודתו. לעומת הגוונים הכהים יותר שאפיינו את ציוריו באוקראינה, בארץ התרחב השימוש בצבעים חמים ובהירים. הנוף אינו מופיע אצלו כרקע ניטרלי בלבד: הוא נבנה מתוך משיכות מכחול ניכרות ומתוך מפגש בין שטחי צבע. גגות, עצים ושדות מקבלים כך נוכחות ציורית משלהם. לצד זיהוי של מקום או של סצנה, הצבע יוצר אווירה ומכוון את הקצב שבו העין עוברת בין חלקי התמונה.
דרך עבודתו תועדה בקטלוג התוכנית Art in Embassies של מחלקת המדינה האמריקאית, שפורסם בירושלים בשנת 2020. גרבר תיאר שם כיצד מראה של נוף, טבע או פרחים מעורר בו רעיון לציור. הוא מתחיל ברישום קטן ומהיר במקום, ולאחר מכן חוזר לסטודיו כדי לפתח את ההתרשמות באמצעות צבע ורגש. התהליך מחבר בין מפגש ישיר עם הסביבה לבין עיבוד מאוחר יותר. הציור המוגמר אינו רק העתק של המראה, אלא תוצאה של בחירה, זיכרון וארגון מחודש על הבד.
באותו קטלוג מתוארת עבודתו באקריליק, באמצעות שכבות עבות ומרקמים מודגשים. חומריות הצבע היא חלק מן הדימוי: פני השטח אינם חלקים ואחידים, אלא שומרים את עקבות הנחת החומר. לצד תיאור הטכניקה מופיעה בקטלוג היצירה Jerusalem Quarters, המצוינת כציור שמן על בד. שילוב זה מעיד על שימוש ביותר ממדיום אחד, ומאפשר לעמוד על ההבדל בין נושא הציור לבין האמצעים שבהם הוא נוצר. בשני המקרים ההתבוננות בנוף כרוכה גם בהתבוננות בצבע כחומר ממשי.
נושא נוסף בעבודתו הוא הזוגיות. דמויות מוארכות מופיעות בתוך נוף, לצד אופניים, על ספסל או בקרבה זו לזו. המפגש האנושי משולב בסביבה ואינו מנותק ממנה. בהשוואה לדיוקן המבקש למסור פרטי פנים מדויקים, כאן משקל רב יותר ניתן לתנוחה, למרחק בין הדמויות ולמיקומן במרחב. אפשר לקרוא את הסצנות כרגעים של קרבה ושל שהייה משותפת. הנוף והדמויות פועלים יחד, כך שהקשר הזוגי נוכח גם באופן שבו הצורות והצבעים מקיפים את בני הזוג.
מבחר יצירותיו כולל גם נופים ללא דמויות, מראות עירוניים וקומפוזיציות מופשטות. לצד העיסוק בזוגות, אלה מרחיבים את ההתבוננות במבנה התמונה וביחסים בין חלקיה. בקטלוג האמריקאי מצוינת נוכחות עבודותיו באוספים פרטיים בישראל, באירופה ובארצות הברית. לאורך הנושאים השונים נשמר חיבור בין ההכשרה האמנותית שרכש באוקראינה לבין הסביבה שאליה הגיע בישראל: ציור הנסמך על מראה מוכר, אך מעניק למשיחת המכחול, למרקם ולצבע תפקיד עצמאי בעיצובו.









