יאיר גרבוז נולד בשנת 1945 בגבעתיים. היה חבר קיבוץ כפר החורש.
היה חבר עם רפי לביא ואחרים בקבוצה 10+ שהתארגנה החל משנת 1965 למחות כנגד מוזיאון תל אביב על שלא רצה להציג אמנים צעירים. הקבוצה עסקה בשאלות של אמנות לאומית לעומת בינלאומית, בין אמנות מופשטת מול אמנות צורנית ובעלת תוכן.
בהמשך הוא התנתק מההפשטה הצורנית ושינה את סגנונו לשימוש בקולאז'ים, צילומי אובייקטים, כתוביות מודפסות היוצרות קומפוזיציה של תכנים בעלי משמעות אישית, תרבותית וחברתית. תערוכת היחיד הראשונה שלו התקיימה בשנת 1967.
יצירותיו נראות "פשוטות" נעדרות דקורטיביות. הוא משתמש במצעים דלים קרטונים ובעיקר דיקטים שאותם הוא מורח בלבן ואזי מצייר ומדביק אותיות תוך כדי הוא מרבה להשתמש בטקסט כתוב ו/או אותיות מודפסות המהווה השלמה לציור.
גרבוז פרסם ספרים רבים, השתתף בתכניות טלויזיה רבות והרבה לכתוב מאמרים בתחומי הרוח והתרבות.
גרבוז הוא בעיקר אמן של קו כשהצבע משמש לו כרקע. ציוריו מודרניים ולעיתים נתפסים כאוונגרד. הם מורכבים מקטעי דימויים סיפוריים ש"נזרקו" על הבד/הדיקט. הם עשויים במגוון טכניקות כגון עפרון, פחם, פנדה, צבעי מים, דיו ואקריליק.
ביצירותיו האחרונות יש ביטוי רב למילה הכתובה של הסיפור אותו הוא מתאר בכשרון רב ויחודי.
גרבוז הציג בעשרות תערוכות חשובות. ובשנת 2004 זכה על יצירתו בפרס א.מ.ת.
יצירותיו נמצאות במוזיאונים ובאוספים רבים וחשובים בארץ ובעולם.