פנחס אברמוביץ נולד ב-1909 במאזייק(כיום בליטא).
1925 למד בביה"ס לאמנות בקובנה.
עלה לארץ ישראל בשנת 1929. בשנים הראשונות בארץ היה פועל וחבר קיבוץ בית זרע. בשנת 1932 עבר להתגורר בתל אביב ועבד שנתיים בסטודיו של יוסף זריצקי.
1934 התקבל כחבר באגודת הציירים. מ- 1938 - 1941 היה פעיל בהגנה. 1942 - 1943 שהה במצרים, עיראק ופרס מטעם הצבא הבריטי וכשחזר הטמיע בציוריו איכויות צבע דקורטיביות מזרחיות ושילבן עם אסכולת פריס שכה השפיעה עליו בהיותו שם. אברמוביץ צייר בטכניקות שונות, עבודות על נייר, רישום, ובצבעי מים. בעבודות על נייר הוא הצליח להתמודד עם צורות ואמצעי ביטוי חדשים, המראות אמן של צבע וקומפוזיציה אך גם אמן של רישום. חיבה מיוחדת הייתה לו לנופי הארץ והוא נהג לנסוע ולצייר בטבע.
אברמוביץ היה בין מייסדיה של קבוצת אופקים חדשים ומזכיר הקבוצה. בשלהי שנות השלושים יצא ל"השתלמות" מקצועית בפריז. הביקורים של הציירים היו קצרי מועד, אך אברמוביץ אהב את האווירה התוססת של פריז ונשאר שם כשנה וחצי. במהלך חייו חזר כמה פעמים לפריז שכה אהב.
בשנים 1952-1972 לימד ציור בסמינר הקיבוצים. והיה יו"ר אגודת הציירים והפסלים בסניף תל אביב בשנים 1981-1984 ונשיא כבוד של האגודה. השנים העוברות היטיבו עם פנחס אברמוביץ. האיש שקנה לעצמו שם כמחנך מעולה בתחומי אמנות שונים (הדפס משי, קרמיקה ועוד), התפתח צעד אחר צעד כצייר חשוב שבדיו כמו רקומים ויוצרים שטיחים מזרחיים עשירים הכובשים את הדמיון. הוא שנמנה עם הצנועים באמני ישראל נחשב כיום לאחד המקוריים והבולטים בין בני החבורה המוכרת כ"אופקים חדשים". ידידו, הסופר יוסף אריכא, אמר עליו כי "התמדתו של אברמוביץ היא חלק בלתי-נפרד מכישרונו. הוא הולך ומתפתח ממש מול עינינו. "וכפי שציין אברמוביץ ביומן זיכרונותיו שהשאיר: תמיד חיפשתי לחדש את עצמי ולשמור על ביטוי אישי. (מקור). אברמוביץ נפטר ביוני 1986 בתל אביב ממחלת לב קשה בהיותו בן 79.